6.9.2011
Photo attribution, creative commons license
מוקדש לחבריי הטובים רפי איילון (רפול) ומשה לוין (משה"ל)
בעולם יפה וצודק, המרתון האולימפי של משחקי לונדון 2012 היה מוזנק תחת השם “מרתון אלן טיורינג”, לכבודו של גיבור לאומי ואביר הממלכה (OBE), שיום העשרים ושלישי ליוני הבא יציין מאה שנים להולדתו. בעצם, זהו בדיוק הקמפיין שמדען המחשבים ג’ון גרהאם קאנינג מוביל בשנה האחרונה, בהמשך להתנצלות הממשלתית הפומבית שהוא הצליח לחלץ מראש הממשלה גורדון בראון על היחס שקיבל טיורינג מהחברה האנגלית בחייו. מה נגיד, קמפיין מן המוצדקים שישנם, הלוואי שיצליח!
בעולם יפה וצודק, אלן טיורינג היה מוכר באופן טבעי ומתבקש כ”יקיר מועדון ארוחת הבוקר” – מי מתאים יותר ממנו –איש מחשבה ומעשה פורץ דרך, וגם רץ צווארון כחול – לשמש כאחד מסמלי המועדון? בעצם, זהו בדיוק הקמפיין שרפול ומשה”ל השיקו כבר ב – 2007 – קמפיין שמגיע סוף סוף לכדי מימוש בזכות הסבלנות והנחישות שלהם (וגם בזכות נצחונו הדרמטי של רפול במשחק הניחושים של דאגו 2011). מה נגיד, קמפיין מן המוצדקים שישנם. אתה רואה משה”ל? בסוף הצדק מנצח!
תמצאו בקלות עשרות סקירות ביוגרפיות מקיפות יותר, מעמיקות יותר, נאמנות יותר לעובדות, מהרשימה שלפניכם (וגם מחזה שהוצג על הבמה בכיכובו של השחקן הענק דריק ג’קובי, לא פחות). תמצאו דיונים מפורטים ומרתקים על התרומה וההשפעה הרב-גוניות של אחד מגדולי המוחות שהתהלך בינינו, וגם דיונים מוסריים נוקבים על העוולות וחוסר ההכרה שמהם סבל טיורינג במהלך חייו הקצרים מדי.
אבל אנחנו לא כאן כדי לעשות סדר בעובדות, אלא כדי להציג את יקירי המועדון, להבליט את האלמנט המייחד אותם. וברשימה הזו נדבר על “אלמנט טיורינג”.
“אלמנט טיורינג” יכול להתייחס לרמת חשיבה אנליטית ומתמטית נדירה, ובהקשרים והיישומים הפרקטיים האין-סופיים ומשני-המציאות של יכולת חשיבה כזו. נוכל לספר על מי שבגיל 16 התחיל לעשות אקסטרפולציות על תורתו של איינשטיין, וכשבגר הניח את היסודות החיוניים לפיתוח ומחקר עתידיים בכל תחום שבו עסק (מתמטיקה, מדעי המחשב, פענוח צפנים, בינה מלאכותית ובשלב האחרון לחייו גם ביולוגיה מתמטית ומורפוגנזה). טיורינג נבחר על-ידי המגזין טיים לאחד ממאה האנשים החשובים ביותר במאה העשרים (ותבינו, שבשביל האמריקאים להכיר בחשיבות של בריטי לאנושות זה אקט כמעט רדיקלי). אוניברסיטת פרינסטון היוקרתית, שממנה קיבל טיורינג את תואר הדוקטור, דירגה אותו שני ברשימת הבוגרים המשפיעים בתולדותיה (אחרי הנשיא ג’יימס מדיסון, שהיה ממעצבי החוקה ומערכת הממשל האמריקאית בימים שלאחר המהפכה). אבל זה לבדו לא האלמנט שהופך את טיורינג ליקיר המועדון…
“אלמנט טיורינג” יכול להתייחס לגבורה לאומית, לתרומה חיונית וקריטית לנצחון הטוב על הרוע המוחלט, לאופן שבו חשיבה יצירתית תרמה לנצחון בנוראה שבמלחמות. ב – 1939, כאשר בריטניה הכריזה מלחמה על גרמניה, התייצב טיורינג בן ה – 27 במתקן שב- Bletchley Park מצפון ללונדון, והפך לגורם החשוב והמשפיע ביותר בתא שנקרא Hut-8. הנאצים פיתחו מכונה שנקראה “אניגמה” שאפשרה לשלוח הודעות מוצפנות, בעיקר בין כלי שיט ימיים. לטיורינג נדרשו כמה חודשים כדי לפתח מכונה לפענוח צפנים (ה – Bombe), שהתבססה על שיטה מהפכנית (שהלוגיקה שלה למעשה היתה הפוכה, מבוססת על גילוי ה”סתירות” – וגאוניותה היתה דווקא בפשטותה). בהמשך פיתחו חוקרי התא את מכונת ה – Colossus, שאפשרה פענוח צפנים בתדירות ובהיקף נרחבים. ליכולת לפענח את הצפנים של הגרמנים מיוחסת תרומה דרמטית להשגת ההכרעה במלחמת עולם השניה. עבודתו של טיורינג נשמרה בסודיות מוחלטת, אבל אחרי מותו זכתה תרומתו העצומה להכרה רשמית והוענק לו תואר אבירות בגינה. וזה לבדו עדיין לא האלמנט שהופך את טיורינג ליקיר המועדון…
“אלמנט טיורינג” יכול להתייחס למה שאנחנו יודעים (או חושבים שאנחנו יודעים) ולמה שאנחנו לא יודעים על ההיסטוריה של תורת המחשב. תשאלו אדם ברחוב ורוב הסיכויים שהוא יידע לספר לכם, לפחות בקווים כלליים, על המרד והמהפכה של ביל גייטס וסטיב ג’ובס, שעיצבו את המציאות מבוססת המחשב כפי שאנו מכירים אותה -מציאות מובנת מאליה, שכבר אי אפשר בלעדיה. אבל רגע, לפני כן צריך היה להיוולד קונספט של מחשב… לגבי הקונספט הזה ופיתוחו, לאלן טיורינג יש חלק נכבד בזכויות היוצרים. תחילה בפורמולציה של מושגים מתמטיים של “אלוגריתם” ו”חישוביות” (computation), בהמשך בפיתוח “מכונת טיורינג”, אב-הטיפוס שביסס את הרעיון של יכולת לבצע כל חישוב מתמטי הניתן להציגה בצורת אלוגריתם, במהלך המלחמה מלא טיורינג תפקיד (אמנם פחות מרכזי מזה שנוטים לייחס לו) בלידתו של מחשב הענק ה – Colossus (ששימש ככלי המרכזי לפענוח הצפנים) ולבסוף הוא הציג את ה – ACE (Automatic Computing Engine) – המפרט המלא למחשב הדיגיטלי הראשון לשימוש כללי. טיורינג הציג את החזון שצפה את האפשרויות הבלתי מוגבלות שטמונות בפוטנציאל ההתרחבות האינסופית של המדיה הדיגיטלית. במלים פשוטות – טיורינג נחשב לחלוץ הרעיוני החשוב ביותר בתחום מדעי המחשב והבינה המלאכותית (ומי שירצה להתעמק יקרא גם על “מבחן טיורינג” כפרמטר לקיומה של בינה מלאכותית במכונה). “פרס טיורינג”, על שמו, הוא הפרס החשוב ביותר בתחום מדעי המחשב, ונחשב שקול לפרס נובל. ועדיין, זה לבדו לא האלמנט שהופך את טיורינג ליקיר המועדון…
“אלמנט טיורינג” יכול להתייחס לתיאור האפקט הטרגי, ההרסני, הנורא והקטלני של בורות ודעות קדומות. בתחילת שנות ה – 50 בבריטניה (ולא רק בבריטניה), אם היית הומוסקסואל אז היית פושע. נקודה (או סימן קריאה). כבונוס, גם נחשדת מיידית כמרגל או כסוכן כפול (אפילו אם רק זמן קצר קודם לכן הוכחת את עצמך כגיבור האומה). הופשטת מעשייתך, מתרומתך ומקורות חייך, נגזלו ממך כבודך העצמי יחד עם החירויות הכי בסיסיות. וזה היה סיפור המעשה: פרחח שניהל רומן קצר עם טיורינג סייע לחבר לפרוץ לדירתו (במחשבה שטיורינג לא יעז להתלונן, מפחד חשיפת הקשר המיני). אבל טיורינג לא רק הגיש תלונה, אלא גם לא היסס להודות באופן ישיר בקיום הקשר ובנטייתו המינית. הוא הורשע בעבירה נגד המוסר וניתנה לו האפשרות לבחור בין שני עונשים: שנת מאסר, או טיפול הורמונלי (סירוס כימי) באמצעות כדורי אסטרוגן. טיורינג בחר באפשרות השניה, שהלכה וכרסמה בו פיסית וגם נפשית. הוא התנפח, צורתו התעוותה, הוא בחל בגופו והרגיש מבוזה ומושפל, עד שב – 1954, בגיל 42 בלבד מימש את הציטוט מהסרט שלגיה, שהיה שגור בפיו, ושקיבל משמעות מצמררת: טיורינג הוציא אל הפועל את סצינת התפוח המורעל. הוא טבל תפוח-עץ בציאניד ונגס ממנו. גופתו נמצאה זמן קצר לאחר מכן.
חברת אפל מכחישה קיומו של קשר. כמוה גם הגרפיקאי שעיצב את הלוגו, שלטענתו מדובר ב”אגדה אורבנית” ותו לא. לך תדע… אבל גם אם מדובר במקריות, בכל זאת אי אפשר להתעלם מההומאז’ האנושי וההיסטורי. והוא כל כך במקום. הסמל על ה”i-pad” שלכם, או על ה”mac” – תפוח בצבעי הקשת, שממנו ביס נאכל, הוא הצדעה ראויה לאב הקדמון של תרבות המחשב שמקיפה אותנו, למי שסיפק את הרעיון, את הרוח ואת ההשראה. ולדעתי… אין מצב שסטיב ג’ובס לא חשב על זה, בדיוק על זה (גם אם הוא העדיף להשאיר לנו חידה).
ועדיין… לא זה האלמנט שהופך את טיורינג ליקיר המועדון.
בימי מלחמת העולם השניה, כשטיורינג נדרש להגיע לפגישות דחופות בלונדון, הוא עשה את הדרך לא פעם, בריצה. 64 ק”מ מהמכון עד ללונדון (ואני לא אתפלא אם הוא המציא גם את “הטוש של אלן”. המבין יבין). כשהוא נשאל למה הוא רץ כל כך הרבה, הוא השיב:
“I have such as stressful job that the only way I can get it out of my mind is by running hard”.
סמוך לאחר המלחמה, טיורינג, אז בן ה – 33, נצפה במהלך אחת הריצות שלו, והוזמן להצטרף למועדון הריצה המקומי (Walton Athletic Club, בפרבר Walton, Surrey בדרום-מערב לונדון). לא לקח זמן רב עד שכשרון הריצה שלו בלט. בלט ועוד איך!
כאן קובי”ש בטח היה שואל: “טיורינג הזה, 12 בינוני כמה?” אז לא מצאתי תוצאה ל – 12 בינוני, אבל כן מצאתי תוצאה של 54:43 ל – 10 מייל משנת 1947. באותה השנה טיורינג ניסה את כוחו גם במרתון. ב – 12 ליולי הוא רץ את מרתון הבכורה שלו ב – 3:01:23, ובדיוק חודש לאחר מכן רץ במרתון ה – AAA, ששימש כמבחנים הבריטיים לאולימפיאדת לונדון 48′. טיורינג סיים חמישי בתוצאה של 2:46:03 ש’. (כדי לשים את התוצאה בפרופורציה, שיא העולם היה אז 2:29 ו – 2:35 היה שווה זהב אולימפי). כשאנחנו קוראים את זה היום, ועל סמך הנסיון שלנו, אנחנו מבינים, ממש מבינים. עם תוצאה כזו ב – 10 מייל, חצי שנה נוספת של אימונים בואדי הישן, ועוד נסיון או שניים במרתון – סביר להניח שטיורינג היה זוכה לתהילה גם על הכבישים. אבל ההיסטוריה התנהלה אחרת, היא מותירה ספקולציה, והמספרים הנ“ל הם הסופיים שיש לנו מקריירת הריצה של טיורינג. הם מרשימים מספיק, לפי כל קנה מידה.
טיורינג הוא דוגמא קיצונית. הוא פשוט היה הרבה יותר חכם ומוצלח מאיתנו (ומהרוב המוחלט של בני האדם), אבל המסר שהוא השאיר לנו הוא מסר שאיננו תלוי ברמה, מסר שנתמך בהרבה דוגמאות נוספות – של חושבים ורצים. זהו מסר של הדדיות מפרה בין פיתוח החשיבה לבין פיתוח היכולת הפיסית. טיורינג, ואחרים כמותו, הציבו אידיאל של אדם חושב ורץ, רץ וחושב. Man Thinking ו – Man Running. הוכחה שאדם יכול לעסוק בנושאים הרציניים, החיוניים, המעמיקים והתובעניים ביותר שישנם, שמחייבים מאמץ מנטאלי אדיר, ולמרות זאת (אולי בגלל זאת?) להרגיש את הצורך הילדותי הבסיסי, הבנאלי, הפשוט והמקסים – לנעול נעליים ולגמוע קילומטרים, להתחרות ולרוץ רחוק יותר ומהר יותר, תמיד מהר יותר.
“מכונת טיורינג”, ויכוחים פומביים מול ויטגינשטיין, ופרסומים אקדמיים מצד אחד (גם באקדמיה אגב, טיורינג לא קיבל את הקרדיט שהיה ראוי לו, הוא מעולם לא קיבל פרופסורה), מירוצי קרוס קאנטרי עם החברה’ מהמועדון ושיא אישי “קדוש” במרתון מצד שני. אין סתירה. להיפך.
אפשר לנחש שטיורינג היה גם מאד מחושב ומתודי בתכנון האימונים שלו איך לא? עוד לא היתה לו תכנית אימונים על קובץ אקסל, אבל אני מניח שגם הרעיון הזה עבר בראשו הרבה לפני שמיקרוסופט הפיצה את האופיס.
אז אמצו את טיורינג כמודל. קבלו אותו כמקור להשראה. כאידיאל של עשייה משמעותית ומאתגרת, תוך שמירה על שיגרה וזהות של רצים למרחקים. למדו ועבדו למען העולם, רוצו נגדו. דוגמאות ליישום האידיאל ברמה המקומית הרי די מאפיינות את המועדון שלנו.
אז תשאלו, בצדק, איך לא אימצתי את טיורינג כיקיר המועדון כבר מזמן? גם לזה יש לי תשובה: שנת 2012 היא “שנת טיורינג”. שנת 2012 היא גם השנה שבה אכתוב את עבודת הדוקטורט שלי (בלי לוותר על המרתון). אתא רואה, משה”ל? הצדק חשוב, והצדק מנצח. אבל הצדק לבדו לא מספיק. צריך גם כרונולוגיה, והקשר.
מקורות:
- אלן טיורינג בויקיפדיה – http://en.wikipedia.org/wiki/Alan_Turing
- Scrapbook – Alan Turing, The World Class Distance Runner –
- An Olympic Honour for Alan Turing/ John Graham-Cumming (כתבה ב – Guardian)-
- Alan Turing בבלוג fivemartahons –
- How Britain Drove Its Greatest Genius Alan Turing To Suicide.. Just For Being Gay Geoffery Wansell –
- Track Stats – Alan Turing
- Creative Bits – Interview with Rob Janoff, Designer of the Apple Logo
הפסל ב – Beltchley Park:
