bc-running.com (דף הבית)

יוסי, חיים רץ כמו בן 18.
וברוך, זה היה בהומור. (או שלא ).

שבוע עמוס של 155 ק"מ.
התחיל מתון, המשיך באימון הפוגות טוב, וארוכה עם סיום חזק.
סך הכל, תחושה טובה מאוד.

השבוע הבא צפוי להיות עמוס גם הוא.

אתמול הסתיים שבוע הורדה. 100 ק"מ
2 אימוני איכות (סוף כל סוף) וארוכה שלא הסתדרה כמתוכנן.
הבוקר התחילה הספירה מחדש..

היתה כוונה לשבוע עמוס, הסתיים ב-128 ק"מ בלבד.
באימון ההפוגות ויתרתי על ה-2000 האחרון (כאב בהמסטרינג), כנראה בגלל העומס.
גם בהמשך השבוע ויתרתי על ריצה...

הייתה כוונה לשבוע עמוס, הסתיים ב-106 ק"מ בלבד (בשביל חיים זה נחשב פגרה...)
השבוע כלל שני אימונים איכות לבד (6X2000 ו-16 טמפו) שהיו טובים גם לרגליים ובעיקר לראש.
בשישי ארוכה-קצרה טובה עם סיום מהיר.
בית שאן יהיה אינדיקציה טובה לקראת ההמשך.

מבחר גיסראות בפרוס עלינו בית שאן:
א. קצב מרוץ איל וקצב בית שאן אחד הם
ב. תמיד תהיה רוח בבית שאן. בין אם אמיתית ובין אם כהסבר לתוצאה
ג. בטבריה על הסיבוב בעין גב תיזכר בתוצאת בית שאן שלך ותחייך
ד. המים בסחנה לא באמת חמים
ה. העליה!!! תפקידה מסתכם בהוצאתך מהריכוז. תפקידך להשיב אותו.
ו . "עוד 2000 מטר" תמיד נשמע נפלא בקמ ה 19 ולא משנה על איזה קצב אתה רץ
ז. זה מה שאוכלים ביציאה מהסחנה מהפקקים

לכבוד חצי מרתון עמק המעיינות היה שבוע קצוץ קילומטרים, סך הכל 91.
די מרוצה מהזמן, למרות שרציתי קצת יותר.

נותרו עוד שבועיים עמוסים לקראת המטרה העיקרית.

זה היה שבוע מאוד לא שגרתי.
מרוצה מאוד שמשבוע כזה הזוי הצלחתי להוציא 138 ק"מ.

התחיל ביום שני באימון הפוגות קשה. היתה עדיין עייפות מהתחרות בשישי.
ביום רביעי, בגשם, נסיון פתטי לריצת קצב.
ביום חמישי ריצה שבחציה השני שלג כבד.
היום, שבת, ריצה ארוכה מקוצרת, בכבישי ירושלים.

חיים, השרשור מתגעגע אליך

אחד השבועות הקשים שהיו לי בדרך למרתון.
לקראת סוף תכנית האימון, אחרי שעברתי בשלום גם את מזג האויר הסוער, בום טראח!
שבר בצלע, נקב בריאה. מושבת מריצה.
עדיין יש כאבים, בעיקר בלילה ובבוקר, לאחר שכיבה ממושכת. במשך היום מעט פחות.
אתמול ביקרתי אצל הרופא. נתן לי חופשת מחלה עד 10.1.14...
בינתיים, אני שומר על אופטימיות, אבל לוקח בחשבון שאולי אאלץ לוותר על המרתון.

חיים, המרתון לא מוותר עליך

" אבל לוקח בחשבון שאולי אאלץ לוותר על המרתון" אולי? אולי? מי שאומר שאנחנו לא שפויים לא יודע על מה הוא מדבר. אנחנו פסיכים.

הבוקר הייתי בביקורת אצל הרופא, קיבלתי "אישור" לרוץ. כששמע שמדובר במרתון, נבהל.
חזרתי לפני מספר דקות מריצת נסיון של 7 ק"מ.
הכאב בצלע לא מציק הרבה יותר מהרגיל. היה קשה יותר כי לא רצתי 12 ימים.
עדיין לא איבדתי תקווה, בהמשך השבוע אבדוק למה אהיה מסוגל במרתון.

בינתיים, קחו שיר יפה, קשור משהו: http://www.youtube.com/watch?v=uiCRZLr9oRw