זמן לסכם.
אני אתחיל בזה שתקופת האימונים לטבריה 2016 הייתה הטובה והמהנה ביותר שהייתה לי עד היום. הכל זרם, שטף, התהליך עבד כמו שצריך, שום אלמנט של לחץ או חשש, הרבה ציפייה, וגם כשאימונים מסוימים לא הלכו - שחררתי והמשכתי הלאה בחיוך. הק"מ הגבוה בא באופן טבעי וכהמשך ישיר לשנה שעברה. שמתי את הדגש על אימוני טמפו ועל ארוכות כי הרגשתי (שוב, כהמשך משנה שעברה) שזה מה שעושה לי טוב. באינטרוולים של ימי שני באצטדיון כמעט תמיד היה לי יותר לתת, אבל השארתי כוח להמשך השבוע, ובתחושה שלי זו הייתה הדרך הנכונה עבורי.
מאוד מרוצה מהתקופה הזו, שהתחילה כבר בחודש יוני בריצות ביער אשתאול ובהר איתן והמשיכה אל תוך תכנית האימונים מספטמבר באופן טבעי, ושוב - מאוד נהניתי בה, המון מהחברה שהייתה סביבי ומהשגרה והדינמיקה שהתפתחה סביבה. כיף גדול!
המרתון עצמו, שהיה אמור להיות רגע השיא של תקופה אדירה, היה אכזבה חלקית. רצה הגורל ומזג האוויר היה מחורבן.
אני יוצא מהמרתון הזה בתחושות מעורבות. מצד אחד באסה שאחרי תקופת אימונים כל כך טובה המרתון קצת נדפק בגלל סיבות שאינן תלויות בי, ובעיקר באסה שבק"מ האחרונים של המרתון התפרקתי והקצב התרסק, מה שמאוד לא אופייני לי. מצד שני בכל זאת שיא אישי של 3 דקות, אז בשורה התחתונה אני מבסוט
במרתון הזה הימרתי על הכל. הלכתי על הקצה, כשאני יודע שבתנאים אופטימליים, אם הכל יסתדר כמו בשנתיים הקודמות, אני נותן את תוצאת החלומות שלי. זה סיכון גדול, אבל זה היה סיכון מחושב שלקחתי אחרי מחשבה רבה. למרות זאת, לא התחשבתי במזג האוויר וההשלכות שלו (למשל נעליים כבדות מכמות המים שבהן), והלכתי על ההימור הזה למרות התנאים הכמעט מפתיעים. לא מצטער על זה לרגע. אם הייתי פותח מתון יותר ב-2-3 שניות לק"מ, סביר להניח שההתפרקות בסוף לא הייתה מגיעה, או שהייתה מתונה יותר - דעיכה במקום התפרקות, ואז הזמן שלי היה טוב יותר, אבל כאמור מרוצה מהבחירה שלי ומהתוצאה שלה. הרגשתי שאני מספיק מנוסה כדי ללכת על הקצה ואני לוקח אחריות על הבחירה שלי.
את המרתון פתחתי בדיוק כמו שתכננתי, כאמור בלי להתחשב במזג האוויר ובתנאים הזוועתיים. כשעמדתי על קו הזינוק כבר הבנתי והפנמתי ש'הלך המרתון' - אין מצב לעשות פה את הזמן שתכננתי, ובכל זאת הלכתי על הזמן המקורי, על הקצה. אחרי ה-2-3 ק"מ הראשונים, כשהסתיימו נהרות המים, מצאנו את עצמנו דבוקה של 4 רצים - עמיחי, קובי, תומר (מהקבוצה של גיל לוטם) ואני. לאחר מכן הצטרפו גם שתי הנשים המובילות - לורנה ("אז מה, את באה לפה הרבה? ) והקנייתית. עד החצי הקצב היה בדיוק לפי התכנון - 3:50 דק'/ק"מ - ממש על השנייה. הגענו לחצי ב-1:20:50, והיה נוח.
בסיבוב בעין גב החל המשבר, כשהרוח הפכה לרוח פנים. קלטנו כולנו שאין מצב להחזיק את הקצב הזה, אז הורדנו באופן טבעי 3-4 שניות לק"מ. בשלב מסוים קובי נעלם לנו מאחור. החזקתי די בסדר עד ק"מ 28 פחות או יותר, כשאז החלו כאבים בשרירי הירכיים והבנתי שאין מצב שאני ממשיך בקצב הזה. האטתי בעוד 2-3 שניות לק"מ. עמיחי ותומר החלו להתרחק, ושתי הבנות בכלל עפו קדימה (ההתרסקות שלהן הייתה עניין של זמן).
במהלך הק"מ הבאים שמרתי על קשר עין עם עמיחי ותומר וניסיתי לשמור על קצב של סביב 3:55. בשני המרתונים הקודמים שלי היה לי כוח להגביר ב-1-2 שניות לק"מ מק"מ 35 ועד הסוף, אבל לא הפעם. האטתי לסביב 4 דק"מ, בקושי אדיר שכמותו אני לא זוכר. נו, שרפתי את עצמי ועכשיו אני נושא בתוצאות. בשלבים מסוימים החלה אפאתיות, ואפילו מחשבות על פרישה. כשהן באו העפתי אותן מהר מאוד ("תקשיב טוב יא חתיכת בן זונה. 7 חודשים אתה מתאמן לזה. נשארו 20 דקות. תרים ת'ראש ותרוץ!", ו"גם אם אני רץ על 5 דק'/ק"מ אני שובר את השיא האישי שלי"). אז המשכתי. הקצב ירד לסביב 4:10-4:15, והקושי עצום. קטעים שלמים מהחלק האחרון אני אשכרה לא זוכר. מכרים סיפרו לי שהם קראו לי ועודדו אותי, ואין לי מושג, כאילו לא הייתי שם. לקראת הסוף איבדתי קשר עין עם עמיחי, שעף קדימה (ריצה גדולה אחי! כל הכבוד! מלך!), ורק את תומר ראיתי לפניי. גם לו היה קשה לפחות כמוני. שתי הבנות שעפו קדימה התרסקו שתיהן - אחת פרשה והשנייה האטה, ולמרות שהורדתי קצב עקפתי אותה כאילו היא בהליכה (סיימה 5 דקות אחריי).
אל קו הסיום הגעתי בקושי אדיר. בתמונות ראיתי הבעת סבל על הפנים. יאללה נגמר. 2:46:28 - שיא אישי של כ-3 דקות. רחוק ממה שתכננתי גם בתרחיש האופטימי וגם בריאלי, אבל שוב - בהתחשב בתנאים הקשים ובהתחשב בכך שהימרתי על כל הקופה - אני מאוד מרוצה מהתוצאה.
אחרי שהתלבשתי (שלומי ואפרת - תודה, מלאכים!) ואכלתי משהו, שרירי הרגליים התאבנו ולא הצלחתי לזוז. כאבי תופת שתקעו אותי במקום. ניסיתי לדדות לכיוון המלון (רציתי לחכות שכולם יסיימו את הריצה, אבל לא הצלחתי...). לא הצלחתי. אמבולנס שעבר לידי שאל אם אני צריך פינוי לבי"ח. עניתי "לא בי"ח אחי - רק עד המלון... ). וואללה יצא גבר ולקח אותי. בלעדיו אין לי מושג איך הייתי עושה את הדרך. 20 דקות של מקלחת חמה עזרו לשחרר קצת את הכאבים.
אומרים שההבדל בין סיוט לחוויה הוא שבוע, מה שאומר שבעוד כמה ימים כולנו נסתכל אחורה ונצחק. ויש ממה, כי באמת היה אדיר. הכל, מתחילת תקופת האימונים ועד הטבילה בחמת גדר לפני שנתתי גז הביתה לסוף שבוע מפנק. חוץ מזה, טבריה 2016 הוגדר אצלי מראש כתחנה בדרך למטרה - טבריה 2017. יאללה, או-טו-טו מתחילים!
טבריה 2016 - יאללה בלגן
-
- הודעות: 26
- הצטרף: 23 אוקטובר 2013 20:46
- יצירת קשר:
-
- הודעות: 3027
- הצטרף: 01 ינואר 1970 03:00
- יצירת קשר:
Re: טבריה 2016 - יאללה בלגן
ישר כח אביעד, שמח לראות שאתה לוקח בפרופורציה: א. כי זה רק ספורט, וב., עשית תקופת אימונים יפה מאד ובמרתון באת להתחרות - לא טריוויאלי בתנאים שכאלה. כל הכבוד ותמיד יש עוד טבריה בשנה הבאה.
-
- הודעות: 64
- הצטרף: 11 ספטמבר 2012 14:41
- יצירת קשר:
Re: טבריה 2016 - יאללה בלגן
אחלה תקופת אימונים, טירוף של מרתון. זה שילוב מנצח, לפעמים הרבה יותר מהזמן...
-
- הודעות: 85
- הצטרף: 21 דצמבר 2013 12:56
- יצירת קשר:
Re: טבריה 2016 - יאללה בלגן
בהחלט סיום מוצלח לתקופת אימונים מרשימה שהייתה גם כיפית. לקרוא את יומן האימונים שלך וללמוד לשנה הבאה ,כי "ככה בונים חומה" .
טירוף של מרתון בו נתת מופע מרשים יחד עם עוד שרשרת כוכבים (שרשור מברוכים בדרך , נכון גיסר ?).
מקווה שטבריה 2017 יהיה מז"א נורמלי ,ומאפשר ,שם תפציץ פעם נוספת (אנשאאללה ,ח'מסה,ח'מסה).
הסיכום שלי הוא קצת אחר.
תקופת האימונים הייתה טובה, אינטנסיבית ומשמעותית.
לקראת אייל, דברים התחילו לתחבר גם במספרים (תוצאות באייל ובבית שאן) .
אימוני הטמפו והארוכות בשבועות האלו חיזקו את תחושת המסוגלות ,תחושה שהכושר מגיע בזמן .
ארוכה לפני זו האחרונה , 36 עם גיל על המסלול של טבריה ,מרגיש טוב אפילו בעננים ,אקורד נפלא לשבוע של קילומטרז שיא.
אחרי הדגל (שגם הרגיש פנטסטי) מרגיש את ההמסטרינג ברגל ימין ,וכאב בגב הברך.
יומיים אחרי זה 20 מתפתחת כאשר ה-10 האחרונים בקצב נוח של 4:10 .אבל אז בסיום הריצה סוחב רגל ולא מצליח ללכת.
טיפולים, דיקור ועוד שאר ירקות, מקלים במעט אבל עדיין גורר רגל.
מחליט לוותר על הארוכה האחרונה , עדיין אין שיפור או הקלה ,מנוחה .
אולטרא סאוונד 8 ימים לפני המרתון - אבחון של דלקת בגיד (SM) וציסטה בגב הברך.טיפול בארקוקסיה כל זאת ע"מ כן להגיע לקו הזינוק .
הארקוקסיה עושה את שלה (לפחות בתחושה) ויאללה חגיגה.
בהתחלה על אף מזג האוויר ,הכל עבד כמו שצריך בקצב הנכון בתחושה הנוחה.ק"מ ה-14 הרגל התחילה להתאבן, בק"מ ה-17 היא כבר לא אפשרה להמשיך .
הלב כואב יותר מהרגל, ההבנה כי כל ההשקעה והאימונים .........הכל ירד לטמיון .
לקחים......אולי , אבל בשורה התחתונה שלם לגמרי עם הניסיון למצות את החוויה ולהפיק ממנה את המרב. זה חלק מהביזנס ,ממשיכים הלאה ,נחים מבריאים ויהיו עוד פרקים נוספים.
יאללה טבריה 2017
טירוף של מרתון בו נתת מופע מרשים יחד עם עוד שרשרת כוכבים (שרשור מברוכים בדרך , נכון גיסר ?).
מקווה שטבריה 2017 יהיה מז"א נורמלי ,ומאפשר ,שם תפציץ פעם נוספת (אנשאאללה ,ח'מסה,ח'מסה).
הסיכום שלי הוא קצת אחר.
תקופת האימונים הייתה טובה, אינטנסיבית ומשמעותית.
לקראת אייל, דברים התחילו לתחבר גם במספרים (תוצאות באייל ובבית שאן) .
אימוני הטמפו והארוכות בשבועות האלו חיזקו את תחושת המסוגלות ,תחושה שהכושר מגיע בזמן .
ארוכה לפני זו האחרונה , 36 עם גיל על המסלול של טבריה ,מרגיש טוב אפילו בעננים ,אקורד נפלא לשבוע של קילומטרז שיא.
אחרי הדגל (שגם הרגיש פנטסטי) מרגיש את ההמסטרינג ברגל ימין ,וכאב בגב הברך.
יומיים אחרי זה 20 מתפתחת כאשר ה-10 האחרונים בקצב נוח של 4:10 .אבל אז בסיום הריצה סוחב רגל ולא מצליח ללכת.
טיפולים, דיקור ועוד שאר ירקות, מקלים במעט אבל עדיין גורר רגל.
מחליט לוותר על הארוכה האחרונה , עדיין אין שיפור או הקלה ,מנוחה .
אולטרא סאוונד 8 ימים לפני המרתון - אבחון של דלקת בגיד (SM) וציסטה בגב הברך.טיפול בארקוקסיה כל זאת ע"מ כן להגיע לקו הזינוק .
הארקוקסיה עושה את שלה (לפחות בתחושה) ויאללה חגיגה.
בהתחלה על אף מזג האוויר ,הכל עבד כמו שצריך בקצב הנכון בתחושה הנוחה.ק"מ ה-14 הרגל התחילה להתאבן, בק"מ ה-17 היא כבר לא אפשרה להמשיך .
הלב כואב יותר מהרגל, ההבנה כי כל ההשקעה והאימונים .........הכל ירד לטמיון .
לקחים......אולי , אבל בשורה התחתונה שלם לגמרי עם הניסיון למצות את החוויה ולהפיק ממנה את המרב. זה חלק מהביזנס ,ממשיכים הלאה ,נחים מבריאים ויהיו עוד פרקים נוספים.
יאללה טבריה 2017
-
- הודעות: 108
- הצטרף: 04 נובמבר 2012 14:55
- יצירת קשר:
Re: טבריה 2016 - יאללה בלגן
סחתיין על כולם - חוייה שלא תישכח.
איסי- איזה טמיון ואיזה בטיח. תיכף טבריה 17.
מצאו את ההבדלים:
https://fbcdn-sphotos-a-a.akamaihd.net/ ... b079c0bf56
http://gifrific.com/wp-content/uploads/ ... ointer.gif
איסי- איזה טמיון ואיזה בטיח. תיכף טבריה 17.
מצאו את ההבדלים:
https://fbcdn-sphotos-a-a.akamaihd.net/ ... b079c0bf56
http://gifrific.com/wp-content/uploads/ ... ointer.gif
-
- הודעות: 108
- הצטרף: 04 נובמבר 2012 14:55
- יצירת קשר:
Re: טבריה 2016 - יאללה בלגן
[url]https://fbcdn-sphotos-a-a.akamaihd.net/hphotos-ak-xtf1/v/t1.0-9/12417685_10153547534338171_6041436747115002719_n.jpg?oh=d7f92eeb15954ddaf9853d3f47ec81b9&oe=570E2067&__gda__=1464261955_c612f46a5d443d64f94486b079c0bf5[url][/url]6[/url]
- קבצים מצורפים
-
- 12417685_10153547534338171_6041436747115002719_n.jpg (47.84 KiB) נצפה 10163 פעמים
- michaelsp
- הודעות: 13
- הצטרף: 02 ינואר 2013 23:32
- יצירת קשר:
Re: טבריה 2016 - יאללה בלגן
מתחילת השרשור הזה נשארתי בצד והבטתי בו מרחוק - היה כיף לקבל דיווח תקופתי מאביעד ואיסי (יחד עם מקבץ הוראות מחייב מגיסר).
זה היה עבורי כמו הסיכום התקופתי ליומן האימונים של כולם.
חשבתי שאולי עכשיו בסוף התקופה - גם אני אוסיף קצת לנאמר.
אביעד - היה לי ברור שתשפר, אולי לא בצורה ניכרת כמו שרצית, אבל שיפור כלשהו היה חייב להיות שם.
(אחרי איך שנראית באימונים זה כמעט היה עובדה מוגמרת..)
איסי - כבר כתבתי לך מה אני חושב. שום דבר לא ירד לטימיון. אתה פשוט תגיע חזק וחכם יותר לפעם הבאה.
ברגע שראיתי אותך הולך בטבריה הבנתי מה קרה, לזכותך ייאמר שידעת לעצור בזמן. לדעת להפסיד בקרב כדי לנצח במלחמה.
מבחינתי, די מהר הבנתי שהיום הזה לא יסתדר כמו שהייתי רוצה...
אחרי שנתקעתי יחסית מאחור בזינוק, נכנסתי ל"פקק תנועה" בין השלוליות בק"מ הראשון והתעכבתי די הרבה מאחור.
ידעתי שאיבדתי שם לפחות דקה או יותר.
אבל אחרי שסיימנו את איזור הכיכרות בפאתי טבריה והתיישבתי על קצב החלטתי שאין מה להפסיד - שיפור כלשהו בכל מקרה יהיה כאן.
השחרור הזה הקל עליי להתמודד עם מזג האוויר ופשוט הקל על הלחץ.
אני מסתכל על התמונות מהאירוע ובעצמי לא מבין - ברוב התמונות אני פשוט מחייך.
כמו איזה מזוכיסט שאשכרה נהנה מתנאי הזוועה האלו.
כמובן שהייתי שמח להגיע לקו הסיום ולראות על השעון משהו שקרוב יותר ל-3:00 , אבל בסה"כ אני מרוצה.
אני חושב שתקופת האימונים הזאת הייתה עבורי מימוש של הפתגם שנחשון הביא מאיפשהו :
לא להפוך את הקצב המהיר לנוח , אלא את הנוח למהיר
זה מה שקרה לי בתקופה הזאת - פשוט נהיה לי נוח יותר.
לא להאמין שזה משהו שהשגתי אחרי שבקושי יכולתי לזוז אחרי הר לעמק בסוף מאי.
פשוט כיף להביט אחורה ולראות את יומן האימונים.
מודה לכל אחד ואחת שחלקו איתי את הדרך.
(ומתנצל בפני שחר שהבאתי את המנחוס לפארק... יש מצב שזה תקף גם לגבי טבריה... )
זה היה עבורי כמו הסיכום התקופתי ליומן האימונים של כולם.
חשבתי שאולי עכשיו בסוף התקופה - גם אני אוסיף קצת לנאמר.
אביעד - היה לי ברור שתשפר, אולי לא בצורה ניכרת כמו שרצית, אבל שיפור כלשהו היה חייב להיות שם.
(אחרי איך שנראית באימונים זה כמעט היה עובדה מוגמרת..)
איסי - כבר כתבתי לך מה אני חושב. שום דבר לא ירד לטימיון. אתה פשוט תגיע חזק וחכם יותר לפעם הבאה.
ברגע שראיתי אותך הולך בטבריה הבנתי מה קרה, לזכותך ייאמר שידעת לעצור בזמן. לדעת להפסיד בקרב כדי לנצח במלחמה.
מבחינתי, די מהר הבנתי שהיום הזה לא יסתדר כמו שהייתי רוצה...
אחרי שנתקעתי יחסית מאחור בזינוק, נכנסתי ל"פקק תנועה" בין השלוליות בק"מ הראשון והתעכבתי די הרבה מאחור.
ידעתי שאיבדתי שם לפחות דקה או יותר.
אבל אחרי שסיימנו את איזור הכיכרות בפאתי טבריה והתיישבתי על קצב החלטתי שאין מה להפסיד - שיפור כלשהו בכל מקרה יהיה כאן.
השחרור הזה הקל עליי להתמודד עם מזג האוויר ופשוט הקל על הלחץ.
אני מסתכל על התמונות מהאירוע ובעצמי לא מבין - ברוב התמונות אני פשוט מחייך.
כמו איזה מזוכיסט שאשכרה נהנה מתנאי הזוועה האלו.
כמובן שהייתי שמח להגיע לקו הסיום ולראות על השעון משהו שקרוב יותר ל-3:00 , אבל בסה"כ אני מרוצה.
אני חושב שתקופת האימונים הזאת הייתה עבורי מימוש של הפתגם שנחשון הביא מאיפשהו :
לא להפוך את הקצב המהיר לנוח , אלא את הנוח למהיר
זה מה שקרה לי בתקופה הזאת - פשוט נהיה לי נוח יותר.
לא להאמין שזה משהו שהשגתי אחרי שבקושי יכולתי לזוז אחרי הר לעמק בסוף מאי.
פשוט כיף להביט אחורה ולראות את יומן האימונים.
מודה לכל אחד ואחת שחלקו איתי את הדרך.
(ומתנצל בפני שחר שהבאתי את המנחוס לפארק... יש מצב שזה תקף גם לגבי טבריה... )
-
- הודעות: 21
- הצטרף: 01 ינואר 1970 03:00
- מיקום: Israel
- יצירת קשר:
Re: טבריה 2016 - יאללה בלגן
חבר'ה, הרווחתם חוויה (=סבל בזמן עבר) יוצאת דופן.
מי שהצליח לשפר תוצאה בתנאים האלה (יותר מחצי מרצי המועדון) הוא פשוט חתיכת אריה/לביאה קשוח/ה וגם רוב האחרים היו קרובים מאוד לשיאים והם עוד יבואו.
איסי, אתה היית שם וזה חמק בשבועות האחרונים אבל אין ספק שעוד תנפץ את השיא ובגדול.
אביעד, היה תענוג לראות אותך מתאמן. ממושמע, מפוקס. עוד שנה כזאת וזרגרי יתחיל לשאול אותך מה עושים.
שחר והיידי, וואלה הי מרגש לראות אתכן בסוף. אלופות!
עמיחי, כבר חתמת על חוזה פרסום לגרמין?
היה כיף אדיר ללוות אתכם מהצד ולרוץ רק 10. ממליץ לנסות את זה פעם.
כל הכבוד אבנר!
מי שהצליח לשפר תוצאה בתנאים האלה (יותר מחצי מרצי המועדון) הוא פשוט חתיכת אריה/לביאה קשוח/ה וגם רוב האחרים היו קרובים מאוד לשיאים והם עוד יבואו.
איסי, אתה היית שם וזה חמק בשבועות האחרונים אבל אין ספק שעוד תנפץ את השיא ובגדול.
אביעד, היה תענוג לראות אותך מתאמן. ממושמע, מפוקס. עוד שנה כזאת וזרגרי יתחיל לשאול אותך מה עושים.
שחר והיידי, וואלה הי מרגש לראות אתכן בסוף. אלופות!
עמיחי, כבר חתמת על חוזה פרסום לגרמין?
היה כיף אדיר ללוות אתכם מהצד ולרוץ רק 10. ממליץ לנסות את זה פעם.
כל הכבוד אבנר!
מי מחובר
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 2 אורחים