מוסופ, קיפסאנג, קירוי - באופן רשמי

[shohat]

גם מקאו וגם ג'פרי מוטאי בחוץ. מי היה מאמין?

http://www.michezoafrika.com/athletics/ ... /5996.aspx

[shohat]

חדשות טוב למנהל מרתוון ברלין.

[cullmann]

וגם כאן-


מקאו וג'.מוטאי ראש בראש בברלין?

[חלושעס]

יש מצב לגייר את מקאו?

[shohat]

תרגיל בלוגיקה רציונאלית - אפשרויות להסביר את הבחירה:
(וכל זה לא כדי להצדיק את הבחירה - אני הייתי מעדיף לראות את מקאו ומוטאי בפנים, אלא רק לצורך פרספקטיבה, וכשעשוע)

1. ההסבר הרשמי מפי איזאיה קיפלגאט - הבחירה בהתאם לכושר הנוכחי, בעונת מרתונים זו (עם טענה מחזקת של התחשבות ב"ניסיון" -מן הסתם בהתייחס לקירוי).
2. עקביות להחלטת הביניים. בהחלטת הביניים נבחרו 6 רצים, ולכל השישה ניתנה הזדמנות להוכיח עצמם באפריל, במתכונת דומה ל"טרייאלס". כשיש קושי כל כך גדול להשוות בין הרצים, שיטה כזו היא fair enough גם אם לא מובילה להחלטות ה"נכונות" או "היעילות" ביותר (השווה לשיטת האלימינציה האכזרית של ארה"ב, שמשאירה לא פעם שיאני עולם מחוץ לאולימפיאדה).
3. מבחן 4 השניות. מצד אחד אפשר להדגיש שמקאו שקבע שיא עולם רק לפני כמה חודשים נשאר בחוץ, וג'פרי מוטאי שרץ את הריצה המהירה בכל הזמנים כנ"ל. מצד שני אפשר להגיד שהזמנים האלה, מרשימים ככל שיהיו, לא מצביעים על פער איכותי שמקנה trump card. קיפסאנג 4 שניות אחרי מקאו (על מסלול יותר קשה?). מוסופ 4 שניות אחרי מוטאי (באותו מירוץ). הפער קטן דיו כדי לבסס את הבחירה על המירוץ הנוכחי/האחרון.
4. מתן כבוד, תמריץ חיובי ואפילו זכות יתר על בסיס הפגנת נאמנות. לכן קירוי, פעמיים אלוף עולם, ממושמע, שויתר על pay days כדי לייצג את קניה בהצלחה, מקבל עדיפות על ג'פרי מוטאי (זכרו שבשנה שעברה ג'פרי מוטאי לא הופיע בזמן למחנה האימונים הקנייתי לקראת אליפות העולם במירוצי שדה ועורר זעם).
5. ציר מקאו - ג. מוטאי - יש סבירות לא מבוטלת לכך שחלק גדול מההסבר מצוי כאן. בגלל קריטריונים של עקביות, הגינות (וגם פוליטיקה פנימית), התאחדות קניה עמדה במצב שבו היה לה קשה מאד להצדיק בחירה של אחד מהשניים, אבל לא את השני. תחשבו על זה: איך פותרים את השאלה מי מהם המרתוניסט הטוב יותר לפי 2011? למי מהם מגיע יותר? למה זה בסדר שאחד מהם פרש אבל השני לא? קשה קשה. ולזה תוסיפו שמקאו הוא משבט אחר מאשר קפיסאנג, קירוי ומוטאי. העדפת מוטאי על פניו היתה מעוררת אי-נחת וטיעוני אפליה גם מהכיוון הזה.

נראה שההתאחדות הקנייתית פשוט קיבלה את ההחלטה הנוחה ביותר להצדקה במונחי fair play, ולאו דווקא את ההחלטה הנכונה ביותר מבחינת הערכת איכות הרצים או סיכויי הבחירה. אני לא בטוח שהייתי נוהג אחרת. מה גם שמדובר בשישה רצים באיכות הגבוהה ביותר, ומכאן ממילא זה עניין של מזל ביום נתון. כל אחד מהשישה מסוגל לקחת זהב, או להתרסק.

בעקבות הקושי הזה בבחירת הרצים, וחוסר הסימטריה הברור בין מידת הדומיננטיות הקנייתית-אתיופית במרתון לבין הייצוג שלהם באולימפיאדה (השארת שיאני עולם בחוץ...) התחלנו לשמוע גם הצעות שונות לשינוי קריטריון ההשתתפות במרתון האולימפי. למשל - מלבד הקריטריונים הקיימים לקבוע קריטריון גבוה יותר (נניח סאב 2:08) שכל מי שרץ מהר ממנו יוכל להשתתף בלי קשר לשיוך המדינתי (לגבי קריטריון A הקיים, 2:15, ישנם מעל 150 רצים שרצו מהר ממנו). אין ספק שההצעה מעניינת ושיש בה הגיון - שבאולימפיאדה באמת הטובים ביותר יתחרו זה בזה. יחד עם זאת, זו הצעה שמנוגדת למתכונת הבסיסית של המשחקים האולימפיים - תחרות בין מדינות, שכל אחת מהן רשאית לבחור נציגים. ההבדל היחידי במרתון (לעומת ריצת 200מ' למשל - שמשאירה ג'מייקנים ואמריקאים בחוץ, או שחייה, שם האמריקאים והאוסטרלים שולטים) הוא בקיבולת - היכולת התיאורטית להכיל יותר רצים. השאלה אם זהו נימוק מספק. ואם כך במרתון - אז כמה רוכבי אופניים ספרדיים או איטלקיים נאפשר? מה לגבי סקי? או טריאתלון? ולפי ההגיון הזה, בהקצנה, מה לגבי כמה קבוצות מהאן.בי.איי? המרתון האולימפי לא מתיימר להיות האיכותי ביותר מבחינת התוצאה, אבל חלק מהקסם שלו הוא שהוא יכול לייצר גם גיבורים לאומיים כמו באלדיני, ונדרליי דה-לימה ודינה דרוסין, ולא בטוח שכדאי להפוך אותו לעוד מירוץ מסדרת המייג'ורס.

[חלושעס]

נחשון, מאוד אהבתי לקרוא.
דבר אחד צורם בהחלטה הזו: העובדה ששיאן העולם נשאר בחוץ.
שיאן עולם צריך לקבל כרטיס חופשי.

[עמר_קרפ]

נחשון, באולימפיאדה מותר למדינות המובילות (אני לא יודע בדיוק מה הקריטריון) לשתף חמישה רוכבים במרוץ אופניים כביש. אז לא צריכה להיות בעייה להפעיל מנגנון דומה לריצת מרתון.

[cullmann]

העניין הוא שאופי המשחקים ועקרון "3 רצים למדינה" במרתון אמורים לפתוח את האפשרויות גם לרצים שהם לאו דווקא המהירים ביותר- level the playing field.
כמו שנחשון אמר- זה הזירה שבה נוצרים גיבורים לאומיים.
הסכנה בהכנסת יותר רצים מכל מדינה היא שכל העסק יתחיל להראות כמו אליפות העולם במירוצי-שדה. זהו המירוץ שנחשב לקשה ביותר בעולם, אבל העולם רואה את זה כאתיופיה נגד קניה, כאשר כל השאר מסתפקים אולי בקרב על המקום השלישי.

[shohat]

[shohat]

הבהרה: בפוסט הראשון התכוונתי לכך שישנם 150 רצים קנייתים שקבעו קריטריון A
.זה הפער

[cullmann]

[Rafi]

אני לא מתמצא, אבל אינטואיטיבית, הייתי נותן משקל גדול לשיקולים שבטיים-פנימיים של הקנייתים, כחלק מהותי בהחלטה.

אני מסכים שבמקרה של מרתון, יש לתת, מעבר לקריטריון המדינתי, קריטריון כללי, שכל מי שעומד בו זכאי להשתתף. בלאוו-הכי ברגע שיש 5 קנייתים ו-5 אתיופים, שאלת המדלייה הופכת ללא רלוונטית לייתר המדינות.

[RoeeB]

[חלושעס]

[אשלגי]

אני רואה את הדברים קצת יותר פשוט -

1. היו ששה ספורטאים לבחור - 3 נשים ו-3 גברים.
2. כל שלושת הנשים שנבחרו - אין ויכוח.
3. לגבי הגברים - אין ויכוח על קיפסאנג. ביום קריר הוא הטוב בעולם ב-6 החודשים האחרונים.
4. לגבי קירוי - היחיד שהוכיח באותות ובמופתים שהוא יודע לרוץ בחום. פעמיים. גם הוכיח שהוא מתאים מנטלית לאליפויות. פעמיים. החזיק עם קיפסאנג יותר מכולם בלונדון. אחד כזה שיודע להתמודד עם חום הוא חשוב ורצוי. התחרות תתחיל בק"מ ה-30-35. קירוי הראה בדייגו שהוא יודע לרוץ טוב מאד בחום מהמרחק הזה. קירוי בחירה טובה וגם יש לו קבלות.
5. נשארה רק שאלת הרץ השלישי (או אולי הראשון) - מקאו, מוטאי או מוסופ. מי רץ הכי טוב מבין שלושת אלו בשבועיים האחרונים? התשובה ברורה - לכן הוא בפנים. הם לא יודעים מה הבעיות של מקאו ומוטאי. שני אלו הופיעו לריצות שלהם כי קיבלו תשלום, ושניהם סיימו את תפקידם בערך בחצי הדרך. מי יודע מה מצבם? חוץ מזה שכרגע הוא לא מסיימים מרתון?

אגב, מוסופ הוכיח ברוטרדאם שהוא גם לא אחד שנשבר.

נכון לנתוני הרגע הנוכחי, הבחירה נראית הגיונית, טובה וסבירה. אנחנו יודעים איך זה הולך במרתונים באוגוסט - הכל שונה ממה שאנחנו מכירים בסתיו או באביב.