שבוע הספר - המלצות כנות בלבד

[יריב תמנע]

סיימתי כרגע לקרא את "הזקן בן המאה שיצא מהחלון ונעלם" מאת השבדי יונס יונסון. ספר מבריק ומשעשע, הכל כבר נאמר עליו, מומלץ מאד.
שני ספרים אחרים מומלצים: "עד חוד הצער" של אהרן אפלפלד, ו- "Curriculum Vitae" של יואל הופמן.
קריאה נעימה!

[חלושעס]

יריב, תן בבקשה קצת יותר פירוט מעבר להמלצה.

[sivanw]

הזקן בן המאה שיצא מהחלון ונעלם - ספר נחמד מאוד. סיפור של זקן שבורח מבית האבות ביום הולדת ה-100 שלו. הספר מתאר בו-זמנית את ההווה: הבריחה של הזקן, הדמויות בהם הוא נתקל לאורך הדרך, הסתבכויות עם המשטרה, ואת העבר העשיר שלו שכלל לחימה בכל מלחמה אפשרית, בהן מצא את עצמו נותן סיוע למדינות משני הצדדים, מתוך רצון תמים לשרוד ולחזור הבייתה. ספר משעשע שכולל גם היסטוריה.
את הספרים האחרים אני לא מכירה..

[זר בנימין]

אמנות ההקשבה לפעימות הלב,יאן פיליפ סנדקר ,דרמה מרגשת,עם תהיות על משמעות החיים.

[ציון]

עוד אחד- "הפילוסופים הגדולים" של בריאן מגי, מבוא לפילוספיה המערבית, סקירה של כל גדולי הפילוסופים המערביים (15 בסה"כ) מאז סוקרטס אפלטון ואריסטו דרך דקארט שפינוזה נישה וכו' עד ויטגנשטיין, כל אחד נסקר על ידי דיאלוג בין מגי ואורח מתחלף, הספר מעניק מבט בסיסי ולפעמים גם יותר מכך על ההשקפות והרעיונות של כל אחד מהפילוסופים, מעצם המבנה של הספר כדיאלוג הוא זורם ונוח לקריאה יחסית לספרים אחרים שמתעסקים בנושאים האלה.
ספר מקיף מאוד ומומלץ לחובבי הנושא...

[יריב תמנע]

יוסי, אני מאלה שזוכר אוירה, לא פרטים, אך אנסה.

Curriculum Vitae כשמו כן הוא, תולדות חיי המחבר, באסוציאציות מוזרות ומבדרות, וקפיצות בשנים. אישית לא נתקלתי בסגנון כזה מעולם. הדפים כתובים רק על צד אחד, ללא הרבה מלל, מה שנותן תחושה של קריאה מהירה ושוטפת, מלאת הנאה.

ספרו של אפלפלד, כהרגלו, על קבוצת פרטיזנים ביערות. הדמויות בנויות היטב ומעוררות אהדה. ניתן לחוש, אם זה בכלל אפשרי, איך היה לחיות בימים ההם...

תודה לסיוון על הזקן, תיאור טוב!

[חלושעס]

פסטיבל הקולנוע בירושלים עוד מעט ונגמר, כרגיל, למעט סרטים בודדים, האולמות חצי ריקים במקרה הטוב.
כרגיל, רוב הצופים הם מחוץ לעיר (הירושלמים עסוקים בלעשות מנגל בגן-סאקר).
כרגיל, מגיעים סרטים מעולים שאין סיכוי לראות בבתי הקולנוע.

ההמלצה (בדיעבד) שלי היא על הסרט "תביא ת'חומר" - סרט המצליח לשלב בנון-שאלאנטיות גם הומור, גם נושאים רציניים כמו הבדלי מעמדות, וגם כרגיל בסרטים - יחסים. סרט קצר יחסית אך מרוכז מאוד.

http://www.jff.org.il/?CategoryID=950&ArticleID=1309

מחר אנחנו הולכים לראות את:

http://www.jff.org.il/?CategoryID=949&ArticleID=1271

לדעתי יש עדיין כרטיסים, אז...

[Rafi]

אשתי ואחותי היו ביום שישי בבכורה של הסרט על יונה וולך "שבעת הסלילים של יונה". מאוד ממליצות.

[Geller]

"על בלימה", ספרו של אבירם ברקאי. 551 עמודים של חומר נפץ שיכלי, מנטאלי וריגשי. הספר מתעד ברזולוציה של דקות את הלחימה של חטיבת השריון 188, לאורך כמעט כל ימי הלחימה ברמת הגולן ב-73.
כשהייתי צעירה יותר קראתי פרק בספר "דרג מסתער" שהוציא משרד הבטחון, ובו תיאור של שלוש אפיזודות שונות מהלחימה. כשקראתי את הספר הזה נדהמתי לגלות כמה שונה היתה המציאות (ואולי לא הייתי צריכה להיות כל כך מופתעת).
מדובר למעשה בתיעוד היסטורי שבא, למיטב הבנתי, לעשות בעיקר צדק עם הלוחמים, ולתאר בצורה החדה ביותר כיצד הכשלונות המדיני הוביל לקטסטרופה בשטח.
זה, חד משמעית, אחד הספרים החזקים והמצמררים ביותר שקראתי.

[Amitay]

[Geller]

לגמרי. אתמול בהתקף מלנכוליות קראתי שוב את הספר מקצה לקצה. כנראה ההכנות למלחמה הקרובה וכל זה.

[חלושעס]

לא אירוע ספרותי במובן של פרוזה, אבל כנראה הספר החשוב ביותר שתורגם השנה לעברית.
ועדיין "הארץ" - עם כל הביקורת עליו - הוא העיתון היחיד שיקדיש לו גליון שלם של "ספרים". נקודה למחשבה.

http://www.haaretz.co.il/literature/study/1.1869095

(שווה לקרוא גם את כל המאמרים בצד שמאל של העמוד)

[חלושעס]

כמו בכל שנה (ותודה ליוני קשת שהזכיר לי) - פסטיבל הקולנוע בירושלים.
תמיד יש שם דברים שלא תראו בשום מקום אחר.

מומלץ.
http://www.jff.org.il/

[חלושעס]

לקראת החגים (ובמיוחד לכל המשתעממים בתפילה) - המלצות של כמה דברים טובים שיצא לי לקרוא בחצי השנה האחרונה:
1. "דורה אדומה" של מו-יאן - סופסוף זוכה נובל שגם כותב מעניין (אני מתאר לעצמי שזה בטח עומד לחובתו) - הרקע הוא מלחמת יפן סין, סין של טרום הקומוניזם - סיפטורה של משפחה דעתנית ולוחמת - כשברקע הרבה אלימות והרבה נופים. תכל'ס כל פרק הוא סיפור כשלעצמו.
2. "והיום איננו כלה" - צ'ינגיס אייטמטוב - גם בגלל החתימה של גיסר, גם בגלל שאשתו טוענת שזה אחד הספרים הטובים שקראה בחייה. חיים בערבה שכוחת-אל אי-שם בבריה"מ, כשברקע הסטליניזם חוגג. יש גם עלילת משנה סוריאליסטית שמתקשרת עם החלל החיצון במקביל שתורמת מאוד (לדעתי).
3. "חסד אלוהים" של ברנרד מלמוד - רומן פוסט אפוקליפטי - עם הרבה התייחסויות לאלוהים וליהדות - שנגמר רע. מאוד.

ולמי שאוהב רומנים היסטוריים - "אני קלאודיוס" ו"קלאודיוס האל" יצאו לאחרונה בתרגום חדש. בטח יש אותם ב-4 ב-100...

[Amitay]

גמרת אותי יוסף
ספר שלכל אדם פוגע בנקודה זו או אחרת מחייו ולופת אותה היטב
"צריך שתהיה בו באדם רוח עזה כדי לחיות בערבות הסארוזק, שאם לא כן יגווע וימות. הערבה אין לה שיעור ומידה, והאדם קטן. והערבה אדישה, אחת היא לה אם אתה שרוי בצרה או בטובה. ואתה אין לך אלא לקבל אותה כמות שהיא. אבל האדם אינו יכול לראות בשוויון נפש את העולם שהוא שרוי בו, והוא מתייסר בכיסופים. נדמה לו שהגורל תיעתע בו, ושבמחוזות אחרים, בין אנשים אחרים, היה חלקו טוב יותר. לכן הוא מכלה את עצמו אל מול הערבה המשתרעת בכל אדישותה, ורוחו נופלת ומתרוקנת, כמו המצבר באופנוע של שיימרדן. שיימרדן אמנם מטפל בו, אבל הוא לא רוכב עליו בעצמו ולא נותן לאחר לרכוב עליו, והמנוע עומד בלא שימוש, ובשעת הצורך לא יותנע, אזל כח ההתנעה. וכך גם האדם בסארוזק: אם לא ימצא עניין בעבודתו ובחייו פה, לא יכה שורש בערבה, ולא יתערה בה ולא יעמוד פה לאורך זמן. הנוסעים ברכבות העוברות מביטים ואינם מאמינים למראה עיניהם: אלוהים אדירים, איך בני אדם מסוגלים לחיות פה? רק ערבה וגמלים מלוא העין. ובכל זאת בני אדם חיים פה, איש כמידת אורך רוחו. יש העומדים בזה שלוש שנים, ארבע לכל היותר, ואז נוטלים את יתרת שכרם ומסתלקים הרחק ככל האפשר."