דודי שרמן – פברואר 2011
יצאתי למשימה של מדידת המרתון בירושלים עם המודד הרשמי של ההתאחדות העולמית למרוצי כביש.
המודד, רץ מרתון (ואולטרה מרתון) מפולין בשם Tadeusz Dziekonski מביאליסטוק (השתתף במרתון טבריה האחרון וקבע תוצאה של 3:16:10 – מקום שני בקבוצת הגיל 60-64), סיפר לי שהוא עבר קורס מודדים למתחילים (אירועים שכונתיים), קורס מודדים ארצי לתחרויות ארציות וקורס מקיף למודדים בין לאומיים (כולל מרתון). טדיאוש הינו מודד מוסמך מטעם ה-AIMS וה-IAAF ואת שמו ניתן למצוא באתר של AIMS:
http://www.aims-association.org/AIMS_IAAF_course_measurers.htm
המשימה הראשונה שלנו הייתה כמובן נסיעה בשטח ובדיקת כיווני הריצה. בדקנו שאין מפגש רצים בצמתים, בדקנו היכן להציב קונוסים להפרדה בין הרצים, בדקנו היכן יש בעיה עם מכוניות חונות ביום המרוץ (רחוב יהודה לדוגמא) ועוד.
יום ה
חיפשנו על כביש אספלט, קטע ישר (מישורי וללא עיקולים) של 400 מ’. מדדנו אותו 4 פעמים, סימנו אותו בעזרת מסמרים אדומים על הכביש, מדדנו את הטמפרטורה בחוץ (9 מעלות) ובעזרת מחשבון מצא המודד שצריך להוסיף 1.2 סמ’ ל-400 ה-מ’ המדודים (השפעת הטמפ’ על גלגל המדידה). המודד כייל את מכשיר המדידה (מכשיר המודד את מספר סיבובי הגלגל ומחשב על פי כך את המרחק).
יום ו
חזרנו למדוד את הטמפרטורה, את 400 המטרים ואת הכיול (הכל * 4).
יצאנו לדרך בליווי ניידת משטרה. המטרה חצי מרתון. המדידה הייתה ברכיבה על אופניים כאשר חייבים לעבור מנקודה לנקודה הבאה בדרך הקצרה ביותר.
המדידה נערכה במשך 6 שעות תחת גשם שוטף, חציית כבישים ולעיתים רכיבה באמצע הכביש, מצאנו שצריך להוסיף 182 מטר למסלול המקורי. הוא רשם כל מקום שצריך להציב חבלים או קונוסים על מנת שלא יהיה ספק בקשר למסלול הריצה.
יום שבת
מדידת המרתון.
כרגיל כל הפרוצדורות מיום קודם ויציאה לשטח. מסלול המרתון מרתק: רחוב יפו, העיר העתיקה, בית הנשיא, המושבה גרמנית , טיילת ארמון הנציב ואז מגיעים לרחוב דרך חברון.
החלטת המודד – רוכבים נגד התנועה ברחוב מלא במשאיות ונהגים וישראלים עצבניים.
בשלב זה ניידת המשטרה לא נסעה כנגד התנועה ונשארנו בודדים בשטח. אני רכבתי בצד הכביש מנסה לעורר את תשומת לב הנהגים למתרחש ואילו הפולני חצה כבישים ,רכב באמצע הכביש, ולעיתים עצר באמצע הכביש. לי לא נותר אלא להתפלל שיחזור בשלום. כך עשינו גם בכביש מספר אחד (לא עזרו הפצרותי שנסובב את המסלול לכיוון ההפוך, עם כיוון התנועה…).
בהר הצופים, לאחר 4 שעות, עצרנו לראשונה לאכילת כעכים ושתיית מים. מסלול המרתון (המקורי) היה קצר ולכן הוספנו בארמון הנציב את ה-228 מטרים החסרים לכל כיוון.
הייתה זו חוויה קשה ומעניינת של ליווי מודד מקצועי שרק בסוף יום העבודה הסכים לשתות בירה, מיץ פירות ולאכול פיצה לקינוח.
דעו, ריצה על המדרכה נחשבת לקיצור דרך ולרמאות בריצה.
דודי שרמן – מאמן הפועל ואס”א ירושלים בטריאתלון,