xcvbxc

איליה בר זאב


1. שטיחים מעופפים

בעבר היותר רחוק, אי שם בשנות ה-70 או ה-80 של המאה ה-20 אימנתי רץ מסויים במרתון. רץ די טוב גם במושגים של היום. לימים הוא נסע להשתתף במרתון ניו-יורק. משום מה הוא לא חזר עם תוצאה ולא חזר לריצה בכלל. הסתבר שבאותם ימים הפיקוח על הוגנוּת הרצים היתה באמצעי צילום ( וידאו) בתחנות הריצה. הוא לא נקלט בחלק מהם ונפסל. כיום פורסים שטיחים ויש שבבי בקרה מיידיים וכולם יודעים תוך כדי הריצה מה קורה לכל אחד מידי כל 5 ק”מ. ובסיכום ניתן לנתח את הריצה. הקצבים, המיקום, נקודות השבירה (אם היו) ועוד מנפלאות העידן המודרני.

בארה”ב אם נתפסת בהונאת ריצה נפסלת מלקחת חלק באירועי ריצה בכל המדינה.

איך נדע אם מישהו זינק אם לא נשים שטיח בזינוק וכל רץ גם אם הוא דורך עליו לאחר דקות ארוכות בגלל עומס משתתפים ידע בדיוק את זמנו האמיתי. ראיתי  בחיי מירוצי מרתון עם עשרות אלפי משתתפים מרוצים.

כמובן שיש לפרוס שטיחים בתחנות כל 5 ק”מ ובנקודות בעייתיות שיש בהן פוטנציאל  להונאה  (מקרית או מכוונת). מי מהרצים לא נתקל בחייו  ברץ כלשהו שפתאום נמצא לפניו וללא צידוק או הגיון. כיום ,אם נהגנו בצורה זאת נדע מי עבר את הבקרות ומי לפתע חסרים נתונים עליו מהדרך. ומה נעשה? לא זינקת עם כולם ואין זמן זינוק לאחר זמן יריית האקדח הרי מיידית יודעים זאת ואתה פסול גם אם הסיפורים לאחר מכן יגרמו לדמעות אצל הסובבים.

מה נעשה אם משום מה חסרים נתוני שטיח מתחנות אחרות בדרך?

ואם זה מאפיין רק רץ אחד או שניים ולא את רובם או כולם זה מחשיד ומעורר מחשבות ודרושה תשובה עניינית. שאלה טובה והיא באחריות המארגנים שלא תמיד מודעים לכך משום מה. בעייה מצפונית למשתתף ולמלווים אותו.

בריצת ה-10 ק”מ במסגרת מרתון ת”א ניצח בין הגברים רץ מאתיופיה. וכן בין הנשים. שניהם נראו משתלבים בריצה לאחר הזינוק מנקודה קדמית של מספר מאות מטרים. בקרת השטיח מעידה על העדרם מקו הזינוק. אין להם זמן זינוק כפי שיש לכל האחרים. הדבר הועבר אלי ופניתי לאבי שטיין (מארגן המירוץ) והוא חזר אלי  בסופו של דבר ואמר שבירר עם האחראי לבקרת הזמנים והודיע כי הכל בסדר. חזרתי לתחקר את מה שראו רצים במו עיניהם ושוב העדות היתה -הם נכנסו לריצה שלא בקו הזינוק, כפי שמעיד לוח התוצאות שגם היום ניתן להבחין בכך.

חזרתי לאבי שטיין וכן לאחראי על בקרת הזמנים אך הם לא ענו לשאלותי עד היום. גם פנייה לאתר “עולם הריצה” נענתה בתשובה מוזרה -”ביררנו ומצאנו שהכל היה בסדר והרצים לא היו אמנם בקו הזינוק אלא לידו ואף הפסידו משהו בשל כך.” הציטוט לפי הזכרון. מוזר נוכח עדות רצים שראו את השתלבותם בריצה מספר מאות מטרים קדימה לאחר הזינוק.

בטקס הסיום לא קיבלו את הפרסים (הכספיים והגביעים) אלו שהיו לכאורה במקום השני והיו ראויים  למקום ראשון. בשביל מה יש שטיחים? מדוע רק בארועים  מעטים יש בקרה גם בקו הזינוק?

חסכון לחברות שאחראיות בתשלום לבקרה מודרנית של הזמנים לכל המשתתפים ולאיתור מיידי של פסולים?

המלה שטיח באה לא מפרס או מָדַי אלא לציין את הפועל-שטח. בארמית-שטיחא. שטיח הוא לא שטיחון במקלחת או על קיר לקישוט. הוא מכשיר הכרחי למדידה מדויקת והוגנת במירוצים.

בילדותי היה סרט פופולרי בשם “הגנב מבגדד” הדמות הראשית עפה ממקום למקום על שטיח. גם עולי תימן הרגישו כי עלו לארץ על שטיחים מעופפים. “גנבי” הימים אלו רק לא דורכים על השטיחים המתאימים.

החלפנו מילניום והעולם לא נחרב.

2. הורה פראית בפורומים

הורה האחזות

לחן: דובי זלצר

יודע חקלאי פיקח,             יודע מאמן מקריח

והוא הנחיל זאת לצבא,       והוא הנחיל זאת לסביבה
שאת הזן יש לשבח,           שאת עצמו יש לשבח
ולהיטיב בהרכבה.             ולהיטיב בהונאה.
(היטיב בהרכבה)
הוחלט ונלקחה שיבולת,      הוחלט והוקרבה הסבולת
הירכיבוה – חרבות,            והורכבה על חרבות
חמרה, חמרה המערבולת     “חמרה חמרה המערבולת”
יצא הנח”ל לשדות.            יצאה גחלת לשדות.
(הנח”ל לשדות)
הורה כרוב והורה תרד,        הורה בלוף והורה טרד
עגבניה עלי כידון!               לנעוץ בכל את הכידון
הורה נח”ל מסחררת             הורה גחלת מלהטת
הורה חסה, הורה צנון!          “הורה חסה, הורה צנון”
הורה טנק רתום לפרד,          הורה טנק רומס אדם
הורה סיירי התות,               הורה סיירי השטות
הורה נח”ל מסחררת,            הורה גחלת מלהטת
הורה האחזות.                    הורה התנחלות.

יקום חייל למשך זרע,           יקום פרוע מושך בפורום

וחקלאי יקלע אל בול.           ישלח חיצים לכל בול עץ
יש נח”ל שיודע הרה             יש אנשים עם לב פרוּם הוא
לזרום כדי לתת יבול.           ואי אפשר עוד להתלוצץ.
(כדי לתת יבול)
זה פרושו של משק עזר,        זה פרוש מושך בגזר
ככה ייכתב בדו”ח.               “ככה ייכתב בדו”ח”
כל השקאה של צנון וגזר        כל השקאה של גסות רוח
היא השקעה לזמן ארוך          היא השקעה לזמן אבוד
(רק אל תעשה לי ברוך)       לפחות עשה את זה ברוך

הורה כרוב והורה תרד…

כאן שיבולים עומדות במתח,    כאן ספורטאים נעים במתח
כל עץ זקוף כמו חייל.            כל עץ זקוף ממתין לברוך
והתמצאות יפה בשטח             עולם של אוב חוזר לשטח
יוכיחו ערוגות בצל.               יוכיחו ערוגות הבלוף.
(יוכיח הבצל)
ראשי כרובים עומדים אין רחש,     “ראשי כרובים עומדים אין רחש,
זבוב על אף אין מגרש,                 ובמגרש זבובים נופלים
כאן בשורות עובר מין לחש           כאן בשבילים עובר מין לחש
ההאחזות חמש חמש.                   “גוואלד”! קוראים האנשים.
(יוכיח החמש)

הורה כרוב והורה תרד…

יודע חקלאי פיקח שלכל גידול אמיתי נלווה לעתים גידול פרא מתחזה. מנסה להיות דומה לעץ האמיתי, לגנוב מים ודשן ממנו. אם לא מדכאים אותו מייד הוא עלול לההפך לגזע עץ קשוח שאין בו פרי אך הוא משתלט על הסביבה. גם בינינו יש כאלה בכל תחום. גם בתוך עולם הא”ק שבו מסתובבים מאמנים לכאורה, רבִים מי ירמה יותר צעירים ולאורך זמן.רבים מדי משקרים את סביבתם ויוצרים חזות רצינית עד שנופלים בבור שחפרו.

3.  מישהו לרוץ מתחת 28 ב-10000 מ’- לבד או עימו.

כל אחד יודע אם הוא לא משקר את עצמו שתוצאת (10.000 מ’) 28.00 בימים האלו אינה  מאפשרת אפילו לתפוס מקום מכובד באירועים הבינלאומיים האמיתיים. בהבל פה נשלפות כאן ציפיות ללא בסיס לתוצאת שיא או אפילו קריטריון –B.

אם נתייחס לקריטריונים ולשיא הישראלי בצורה אובייקטיבית אין מנוס אלא להעיף מבט בטבלת הניקוד של ההתאחדות הבינ“ל לא”ק ורק לאחר מכן לבדוק את הרצים שכבר רצו טוב יותר ומה המטען אותו הביאו עימם.

קריטריון A

27.40 = 1163 נק’

בניקוד הזה על הרצים לבדוק את הישגיהם במרחקי הריצה  מעל ומתחת

1500- 3.35.87

2000- 4.57.07

3000-   7.42.08

5000- 97 .12. 13

ומעל-

15 ק”מ- 42.28

חצי מרתון- 60.43

קריטריון B

28.00 = 1132 נק’

בניקוד הזה על הרצים ובעיקר מי שמתיימר לאמן אותם לבדוק את מה שהושג עד כה ב-

1500 –  3.38.14

2000 – 5.00.17

3000 –  7.47.31

5000 – 13.21.93

15 ק”מ – 42.59

חצי מרתון – 61.28

השיא הישראלי נקבע על ידי יוסף גיזאצ’ו לפני כשנה – 28.42.9, ניקוד בינ“ל=1068 נק’. הוא היחיד שמתקרב בחלק מתוצאותיו להישגים תומכי תוצאה

נדרש באותו ניקוד-

1500 – 3.42.77 – הושג על ידו

2000 – 5.06.50 היה די קרוב ואם היה תופס בשיאו תחרות מתאימה יתכן והיה מתקרב יותר

3000 – 7.58 הושג

5000- 13.39.96 הושג

15 ק”מ – 44.95 לא משתתף מספיק במרחקים אלו ברמה הבינ“ל

חצי מרתון – 63.04 לא התנסה מספיק ולא עם רצים ברמות גבוהות יותר

אדם אובייקטיבי מבין שהמרחקים מעל ומתחת הם עמודי הבטון של כל חלום במרחק ל-10.000 מ’. אז על סמך מה זורקים מספרים באויר ונעים ברחבי העולם ללא ביסוס. יש למישהו פוטנציאל? על המאמן אם בכלל הוא קיים להתמודד עם המציאות. אין קיצורי דרך.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>