xcvbxc

איליה בר זאב – פברואר 2011

פרק א.  “בגלל” – “ Because” (וענייני המרתון)

Because the world is round it turns me on

Because the world is round

Because the wind is high it blows my mind

Because the wind is high

Love is all, Love is new

Love is all, Love is you

Because the sky is blue, it makes me cry

Because the sky is blue

מה זה? אחדים יזהו מייד אחרים יחשבו וישאלו. לכאורה מלים שעשויות להחשב כתירוצים לאכזבות בעניינים שונים- אהבה? אי השגת מטרה במרתון? לימודים שלא מומשו? משרה שלא הושגה? נישואים שהתפרקו?

מי ידע נפש אדם וחווה.

לודוויג ואן בטהובן (1770-1827) כתב סונטה (פנטסיה) אופ’ 27 מס’ 2. כדי ל”שווק” את הסונטה לקהל החליט ה”מאמץ” (הפטרון) שלו לקרוא לסונטה בשם מושך יותר- “אור ירח“.

מכאן ואילך רבו הממשיכים המשתמשים בשם זה ויצרו יצירות מרשימות. מפרידריך שופן, קלוד דביוסי ועד ימינו נמשכה ההשראה – פסטיבל סאן-רמו ילד את : “”Guarda che luna  Guarda che mare – פלטפורמה מרשימה ללא תמלוגים מתבקשים.

ג’ון לנון (החיפושיות) היה נשוי לסינטיה אך האהבה הגדולה שפרצה בינו לבין יוקו אונו גרמה לו לעזוב הכל ולהתחיל מחדש. (עזב בית וילד). על ג’ון לנון נאמר ” היה מפורסם יותר מישו הנוצרי”.

בוקר אחד, ג’ון עמד ליד הפסנתר והקשיב. יוקו ניגנה את הפרק הראשון של הסונטה של בטהובן – סונטת אור ירח.  ג’ון שהאזין בקשב רב ביקש מיוקו שתנגן את האקורדים של הפרק בכיוון ההפוך וכך נולדה היצירה המרשימה – “Because “.

ג’ון לנון לא ידע תווים. יוקו אונו ביקשה גם היא לחיקה המשתוקק סונטת אור ירח וקיבלה. רומנטיקה בליל ירח.  גם אנחנו לא חסרים.

לחובבי מוזיקה ולילות ירח רומנטים- מומלץ לרכוש את הדיסק של אסתרית בלצן – “אור ירח…הרומן הנצחי”.

כיצד כל זה שייך לענייני ריצה וספורט בכלל?

רצי המרתון בארץ ובעולם כולו משתייכים לשתים (או שלוש) קבוצות.

האחת והיא הגדולה לאין שעור מכילה את האלפים הרבים שרצים ללא מטרות  בינלאומיות או אולימפיות. די להם בהגשמת שאיפות אישיות חלקן צנועות חלקן יומרניות.

בדרך כלל הם אנשים עובדים וזמנם המועט הפנוי צריך לחלוק עם בעיות משפחה, חברים, לימודים, וכ”ו.

השנייה- המקצוענים (רוב הכנסתם באה מעצם היותם רצי צמרת).

המקצוענים – קשורים לסוכנים הדואגים לשילובם באירועים כדאיים. חלקם מייצגים מדינות באליפויות עולם, יבשות, אולימפיאדה. כיוון שרובם המכריע (גברים) משתייכים למזרח אפריקה (קניה ואתיופיה) הרי מתוך עשרות רצי איכות מדרגה גבוהה יש לבחור רק שלושה (או 5 לדירוג קבוצתי) לכל ייצוג של מדינה. גם בין הנשים, המקצועניות הן אלו המטביעות חותמן בכל המירוצים החשובים ואצלן יש פיזור מגוון יותר של ייצוג מארצות שונות, לא רק אפריקה.

השלישית- המקצועיים. ינסו להתייחס לפעילותם בצורה רצינית לכאורה, מסודרת. להתקשר למאמן שמוכן להקדיש להם/ן זמן. הם מאמינים ביכולתם להשיג שיאים אישיים טובים או לאומיים ואף לשאוף לקבוע קריטריונים לאירועי על. במידה ויקבלו תמיכה משפחתית, חברתית, מוסדית (כספית) אפילו במעט, ימשיכו את עיסוקם למשך זמן לא קצר עד שהמציאות- גיל, קריירה, לימודים, ילדים, משפחה, פציעות מייאשות ועוד יגרמו להם להתייחס לריצה בחובבנות או לחדול.

גם ביניהם יש בעלי פוטנציאל שבתנאים ראויים ועם מאמן פנוי ומקצועי יוכלו להתקדם יפה אך לא לרמה העולמית הגבוהה.

המקצוענים בעולם האמיתי של הא”ק מתאמנים עם מאמנים מקצועיים ורובם שייכים למסגרות עסקיות הדואגות לשקט כלכלי הן לספורטאי והן למאמן.

הם לא יכולים ל”נגן” את איכות האימונים בכיוון ההפוך– עליהם להתמודד לא עם קריטריון A או B אלא עם רצים רבים שהשיגו תוצאות טובות הרבה יותר מהקריטריון. לא רק במקצועות הריצה למרחקים, בכל מקצועות הא”ק זה כך. הם חייבים למקצוענות ללא פשרות.

לא די להם שההתאחדות הבינלאומית לא”ק הקלה לפני פחות מעשור את הדרישות להשתתפות במרתון הן באליפויות עולם ויבשות והן באולימפיאדות. (לכאורה קל יותר להשיג את הקריטריון במרתון מאשר במקצועות אחרים בא”ק. ראו טבלת ניקוד בינלאומית – ( גברים-2.15 ש’ ל-A ו-2.17 ל-B, נשים- 2.43ש’ ל-B ו- 2.37 ש’ ל-Aׂ)  קשה? לא קשה! כבר היו שם ספורטאים ישראלים בזכות עצמם,  אם כי מעט מאד.

רובם של רצי העילית מחזיקים בתוצאות איכותיות במרחקים שבין 1500 (ואף פחות מכך) לחצי מרתון ואף 25-30 ק”מ – והם מרחקי איכות הנדרשים לכל מרתוניסט אמיתי.

היותם ברמה גבוהה במרחקים אלו מקלה עליהם להשתלב באיכות גבוהה במרתון עצמו תוך זמן לא רב יחסית – ומכאן קל להסיק –רצוי להקדיש פרקי זמן ארוכים בשיפור היכולות במרחקים ה”קצרים” ממרתון וכאשר מגיעים לתקופה המתאימה אפשר לעבור להתאמן במקצוענות (או במקצועיות) של אימוני מרתון. גם אז אין להזניח את המרחקים ה”קצרים” – הם ישמרו מפני קיבעון מסוכן. למה “לנגן” הפוך? מעטים הרצים/ות ברמה הגבוהה ללא איכות מרשימה במרחקים שמתחת למרתון.

גם הרצים/ות המקצועיים (גברים ונשים) צריכים לחשוב ולבצע בצורה דומה את קצב התקדמותם לקראת המרתון. עדיף להתנסות בזהירות בכמות ריצות המרתון בשנה (רדיפה אחר קריטריון) ולשפר יותר את המרחקים מחצי מרתון+ 10000 + 5000 + 3000 + 1500. להתחרות במרחקי 15-25 ק”מ (רצוי בתחרות בינלאומית אמיתית) ולבוא עם ידע ברור יותר לגבי יכולתם לשפר שיאים לאומיים וקריטריונים למיניהם.

ממליץ לכל מי שקורא את המלים הנ“ל לבדוק מה קורה בארץ. מדוע רצי המרתון (גברים) נלחמים עדיין על השגת קריטריון B? (בטבריה, ה.סטאין השיג רק את דרגת C – שאינה מקנה דבר ממשי) מדוע בטבריה 16 רצים שספק אם ייצגו את מדינתם באירועים הגדולים בעולם מגיעים לפניהם ורובם עם תוצאות הטובות מקריטריון – A. ממקום ראשון (2.10.02) ועד 11 (2.14.36) נקבעו תוצאות מתחת 2.15. ממקום 12 ועד מקום 16 נקבעו תוצאות טובות מ-2.17 ש’. לכאורה, צפיפות מאתגרת למי שרוצה להשיג קריטריון במזג אויר מעולה וביום ללא רוחות. אף ישראלי לא הצטרף ל”חגיגה” מעניינת זו.

בין הנשים כל האורחות קבעו תוצאות בינוניות. כבר נקבעו בעבר תוצאות טובות מאלו, כאן, בטבריה וגם על ידי ישראלית.

יערה זנגי השיגה הישג אישי יפה מאד למרתון ראשון- 2.51.54 ש’. אך יש להזכיר- סבטלנה בחמנד קבעה בברלין, ספטמבר 2009, במרתון ראשון בחייה (והאחרון עד כה) 2.47.36 ש’ – מיקום חמישי בכל הזמנים.

בחצי המרחק קבעה בבית שאן- 1.16.39 ש’ (2007) – מיקום שני בכל הזמנים.

בתגובת יו”ר האיגוד לאחר מכן הוא ציין שזו לא תוצאה ששווה משהו. (ספק בהומור וללא ספק מתוך רצון לדכאה ולבטל את התמיכה בה). בחדר בו נאמרו הדברים ישבו גם פטר דוידוביץ – המנהל המקצועי של איגוד הא”ק וז’ק כהן – מזכ”ל האיגוד. איש מהם לא הגיב לאמירה זו, השקט נשמע למרחוק והתמיכה שהיתה עד כה הופסקה חיש מהר, בפקודה.

למרות שאני מחוייב בגילוי נאות (מאמנה) עלי לציין שזו התוצאה הטובה ביותר לישראלית שהושגה מאז ומעולם למרתון ראשון. וכמאמנם בעבר של נילי אברמסקי, זהבה שמואלי ואחרות אני בטוח שקריטריון B לנשים היה בר השגה אם היו ניתנים תנאי אימון לס.בחמנד לפחות כמו לגברים.

ההחלטה למנוע ממנה תמיכה גרמה להחלטה נגדית מצידה – להקים ולהרחיב את המשפחה ולהכנס להסגר. ס.בחמנד ילדה בת לא מזמן ואיגוד הא”ק הפסיד רצה שהיתה לא רחוקה מלהשיג קריטריון.

מבלי לציין שמות, דור הרצים שהופיעו בשם ישראל בעבר הרחוק והקרוב עדיין מתחרה ומתבגר ואת מעט האיכות שהיתה בהם במרחקים שמתחת למרתון הם כבר לא יכולים להשיג. גם מה שהיה לא הספיק כדי להשתלב בקבוצת רצים שמתחת ל2.10 ש’ או 2.12. חלקם לא ניצל את השנים לקדם זאת וחלקם לא שמר על מה שהושג.

היו בעלי פוטנציאל שכשרונם אפשר להם להשתלב באיכות הבינלאומית הגבוהה אך העדיפו (וזו זכותם) לעסוק בקידומם הכלכלי במדינה שהמלה מקצוענות היא כיסוי מילולי מזוייף למחלקי התקציבים וגם לחברות תומכות ציוד הקוראות לכך” מקצוענות” ולא פרסומת מקדמת מכירות. אחרים, מוכשרים לא פחות “התאהבו” בעובדת היותם הטובים ביותר בארץ והחלו מסתפקים באופן לא מודע (כנראה) במה שהם משיגים בקלות יחסית לאחרים בארץ.

חלקם החלו לאמן את עצמם או אחד את השני, ללא בקרת מאמן מקצועי שיוכל לקדמם מעבר למחסומי הקריטריונים – “צריך מחליף להיילה…….סטאין”.

אולי גזצ’או יוסף יצליח לפרוץ את מחסומי הבינוניוּת ואולי הכשרון העולה מוגס טסמה. מי יודע איך וכיצד הם יתאמנו. מי יאמנם ובאילו תנאים ?

תנאים הם שקט כלכלי הן לספורטאי והן למאמן. בונוסים לשניהם אם מושגות המטרות הראויות (ולא באורח סמלי). תנאים הם מעטפת רפואית מלאה ללא הגבלה כמעט. תנאים הם השתתפות באירועי תחרות שאינם רק מרתון ומחנות אימונים המתאימים לעונה. תנאים הם בקרה מקצועית מלאה למנוע “עבודה בעיניים” כדי שמקבלי התמיכה והכספים יוכיחו שהם מרוכזים במשימות. אפילו מגיעים בזמן לטיסות פנים וחוץ.

כולם צריכים לדעת-לא מנגנים הפוך את התווים הברורים וצריך לנגן קדימה או ליצור תווים חדשים שיזניקו את המוכשרים לתוצאות של ממש.

לא בכל דור ינגנו את בטהובן הפוך ותיוולד יצירה מרגשת – “BECAUSE “.

בפרק ב’ יפורסמו טבלאות –השוואה בין פאולה רדקליף והיילה גברסילאסי

רשימת כל הגברים שירדו מ-2.05 והישגיהם במרחקים נוספים.

רשימת כל הנשים שירדו מ-2.20 והישגיהן במרחקים נוספים.

רשימת כל הגברים הישראלים שירדו מ-2.20 והישגיהם במרחקים נוספים.

רשימת כל הנשים הישראליות שירדו מ-2.50 והישגיהן במרחקים נוספים.

טבלת המחשה לכל מי שרוצה לרדת מ-‘ במרתון לגבי הניקוד הבינלאומי במרחקי ריצה אחרים. וכן לרוצים לרדת מ3.30ש’ + ‘ + 2.30

וכן לרוצים לרדת מקריטריון-C – B – A נשים וגברים.

בפרק ג’ נתחיל לשבץ תוכניות  אימון לפי הקטגוריות המופיעות בפרק ב’

נתחיל מגבול 4 ש’ ו3.30ש’ ובהמשך נוסיף את האחרים.

איליה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>