xcvbxc

א.   4*400 – לאליפות העולם בברלין (בקיץ הקרוב) הקריטריון האחד והיחיד לגברים הוא- 3.03.30 ד’.ממוצע לכל רץ-45.82 ש’. לבייג’ין (אולימפיאדה) רק 16 הנבחרות הטובות בעולם הוזמנו להשתתף. במוקדמות, (בבייג’ין), התוצאה הגרועה ביותר היתה 3.04.31 ד’- ממוצע של 46.07 ש’.

השיא הישראלי שייך לנאור גרין – 46.59 ש’ משנת 2004. גם אלכסיי בזארוב קבע בשנת 1993 תוצאה של 46.86 ש’ ונתפס משתמש בסמים אסורים אחר כך. כל היתר רצו מעל 47 ש’. הישראלי הטוב ביותר ב-2008 הוא יורי שפסאי – 47.33 ש’. כל היתר אחריו רצים מעל 48 ש’. רצים שיכולתם סביב 47 ש’ במקרה הטוב יכולים לנסות לחשוב על הסבה ל-800 מ’ בתנאי שמבחינה מנטלית הם בנויים לסוג האימונים המתחייב מכך.

כדי לחשוב ברצינות על נבחרת ל4*400 ברמה בינלאומית צריך 4-6 רצים מתחת ל- 46 ש’ כדי שהבריאים מביניהם ביום נתון, יוכלו להתמודד עם הקריטריון ויגיעו בכלל למעמד של אליפות עולם, אירופה ואולימפיאדה. יבוא מג’יימקה יכול לעזור.

קישורים:

ניר שועלי – בשליחות המלכה: כל המכשולים בדרך לרביעיית שליחים

גילי לוסטיג – מקבוצה אפשר להפיק יותר

ב.   התאגדויות מקצועיות.

מה המשותף לחברת החשמל,ועדי הנמלים, התעשייה האוירית,עובדי שדות התעופה,בנק ישראל והדומים להם? כולם יכולים להשבית את המשק ולגרום צרות לכל הכלכלה הישראלית,  לשבש את החיים לתושבי המדינה.

התאגדות ספורטאים ליצירת מכנה משותף כדי לקדם את האינטרסים שלהם ובמקרה שלנו אתלטים, זה במקרה הטוב חלום המעיד על רצון טוב ובעיקר תמימות. כל אתלט המקבל סכום כלשהו מאיגוד הא”ק יחשוש ביום מבחן לשאת בתוצאות אם ינקוט עמדה שאינה מקובלת על ה”נבחרים” לנהל את הענף. לא כל המאמנים המקבלים תמיכה כספית יעזו לעמוד בצידם של הספורטאים ביום מבחן. (ולהפך גם).

ספורטאים שאינם ברמה של קריטריון A אוB  הם ספורטאים ללא נשק השווה משהו. למרות זאת, ישנם ספורטאים ברמות נמוכות יותר הזוכים לתשלומים על בסיס קרבה לנותנים או שהם מצליחים להשלות את הנותן בתחזיות אופטימיות למרות שדרגתם רחוקה מאד מהרמה הבינלאומית.

ללא תנאים מקצוענים הן לספורטאי והן למאמן לא ניתן להגיע ליעדים בינלאומיים באמת והכוונה לשכר שהוא לפחות בתחילתו, ברמת השכר הממוצע במשק ועליו להוסיף בונוסים על פי הישגים מוכחים. אין הכוונה להוצאות הנלוות לתיפקוד הספורטאי (מחנות אימון,מעטפת רפואית מלאה,ציוד ללא הגבלה, נסיעות לתחרויות בארץ ובחו”ל ועוד). בפולין יש למעלה מ-70 אתלטים המקבלים שכר גבוה פרט להוצאות הנלוות לתיפקודם וכן מאמנים הפנויים לאימון בשכר גבוה מאד כל ימי השנה , בכל מקום נדרש, ללא מלחמת הקיום המקובלת כאן. ספורטאי שאינו פנוי ורענן לאימון לפחות פעמיים ביום הוא חסר סיכוי.

מרכזי הספורט הישנים עדיין שולטים בספורט הישראלי אך בצורה מתוחכמת יותר שאינה מוכרת למי שלא עבר את עלילות המרכזים בעבר. הם מנצלים בתיחכום את מצבו של החינוך בכלל ואת מצבו של החינוך הגופני בבתי הספר שהוא ירוד להחריד בפרט. גם שרים לענייני עצמם הממונים על הספורט בארץ לא ינקפו אצבע לטובת שינוי מהותי שכן הם עסוקים בשמירת הכסא אם במשרד ואם במחלקת העסקים במטוס.

ג.    מקורות המקורבים למבריחים בדרום מדווחים על תנועה לא טבעית של ספורטאים צעירים מקנייה ואתיופיה . הכוון לדבריהם הוא – מדבריות סיני . מחשש לירי מצרי הם נעים בריצה מהירה יחסית לתנאי השטח (חול,יובש,דיונות מרשימות). לדברי יודעי דבר הם עברו כבר ברית מילה בסגנון המקובל באפריקה לבנות (עם הגיען לגיל 12) . מבריחים בדואים נמצאים בכוננות גבוהה ומכירות רכבי השטח עלו במשרדי טויוטה.

* * *

מצורף השיר שפורסם ב”מעריב”  ולאחר מכן הועבר לאילנה רומאנו ואנקי שפיצר

ופורסם  בחדשות בן עזר (benezer@netvision.net.il ) ב-8/10/08.

משחקים בעיר האסורה / איליה בר זאב

בהוקרה לאילנה רומאנו ואנקי שפיצר, בייג’ין 2008

 

בְּהִילְטוֹן בֵּייגִ’ין,

זוֹעֲקוֹת אָנְקִי וְאִילָנָה בַּפַּעַם הַשְׁלוֹשִׁים וְשֵׁשׁ

אֶת צַעֲקַת הי”א.

אֲנָשִׁים נֶאֱסָפִים לְעוֹד טֶקֶס זִכָּרוֹן רִשְׁמִי –

תְּמוּנוֹת וְשֵׁמוֹת עַל לוּחוֹת מִתְנַיְּדִים,

שָׁלוֹשׁ שָׂפוֹת מַבְהִירוֹת לַכָּל,

מַה וּמִי.

בְּהִילְטוֹן בֵּייגִ’ין, הֵן נֶאֱבָקוֹת עַל זִכָּרוֹן וְכָבוֹד,

נוֹשְׂאוֹת דְבָרִים מוּל קִירוֹת מְקֻשָּׁטִים,

עֲדַּיִן מַאֲמִינוֹת.

בַּבֹּקֶר, לְמָחֳרַת, בְּהִילְטוֹן בֵּייגִ’ין,

יָכִינוּ אֶת הָאוּלָם לְאֵרוּעַ חָדָשׁ.

מְטוֹסִים יַמְרִיאוּ לְקַצְוֵי עוֹלָם.

מְכֻבָּדִים וּבְנוֹת זוּגָם יֵרָגְעוּ

בְּמַחְלְקוֹת הָעֲסָקִים,

לְעוֹלָם לֹא יִצְעֲדוּ לְבַד – אַלְכּוֹהוֹל חָפְשִׁי,

כִּבּוּד מְיֻחָד.

עֶרֶב אַחֲרוֹן.

מֵעֵבֶר לַפִּנָה “הָעִיר הָאֲסוּרָה”.

מִתַּחַת לְעֵץ רְחוֹב, מוּל בֵּית מָלוֹן אַחֵר,

אָנְקִי וְאִילָנָה מְהַרְהֲרוֹת בֵּינָן לְעַצְמָן,

מְסַלְסְלוֹת בְּעָשָׁן

לִפְנֵי שֶׁיֵאָסְפוּ שׁוּב לִשְׂדֵה הַתְּעוּפָה

עִם הַמִּטְעָן הַחוֹרֵג וְכָל זְכְרוֹן הַשָּׁנִים –

מַסָּע אָרֹךְ נוֹסָף,עַד לַטֶּקֶס הַבָּא.

כְּמוֹ בַּמִּשְׂחָקִים הַקּוֹדְמִים.

רשימת הי”א 

נרצחי מינכן 1972

 

א. מארק סלאבין – מתאבק. בן 18 במותו

ב. דוד ברגר – מרים משקלות. בן 28 במותו

ג. קהת שור – מאמן קליעה.בן 53 במותו

ד. אליעזר חלפין – מתאבק. בן 24 במותו

ה. יוסף גוטפרוינד – שופט האבקות. בן 40 במותו.

ו. עמיצור שפירא – מאמן א”ק. בן 40 במותו

ז. זאב פרידמן – מרים משקלות. בן 28 במותו

ח. משה ויינברג – מאמן היאבקות. בן 33 במותו

ט. יעקב שפרינגר – שופט הרמת משקלות. בן 50 במותו

י. יוסף רומאנו – מרים משקלות. בן 32 במותו

י”א. אנדריי שפיצר – מאמן סיף. בן 27 במותו

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>