The Song of the Ungirt Runners / Charles Hamilton Sorely (1915)

שיר זה נכתב על-ידי קצין צבא בריטי בן 19, שנלחם במלחמת העולם הראשונה. והוא מזכיר לנו את הפשטות הנהדרת של אהבת הריצה


We swing ungirded hips

And lighten’d are our eyes,

The rain is on our lips,

We do not run for prize.

We know not whom we trust

Nor whitherward we fare,

But we run because we must

Through the great wide air.

The waters of the seas

Are troubled as by storm.

The tempest strips the trees

And does not leave them warm.

Does the tearing tempest pause?

Do the tree-tops ask it why?

So we run without a cause

’Neath the big bare sky.

The rain is on our lips,

We do not run for prize.

But the storm the water whips

And the wave howls to the skies.

The winds arise and strike it

And scatter it like sand,

And we run because we like it

Through the broad bright land.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>