xcvbxc
cover

עורכי הראיון:  יוחאי בר שביט ונחשון שוחט

רגע לפני העליה על המטוס לאוסאקה, לאליפות העולם באתלטיקה קלה שתיפתח ב – 24 לאוגוסט (2007), ביקשנו מד”ר רפי וישניצר, מאמנו של אסף בימרו (תשע פעמים אלוף ישראל ובעל התוצאה השניה בכל הזמנים לישראלי במרתון) ושל רצים ישראלים בכירים נוספים, לשתף אותנו בזווית הראיה המקצועית של ההכנה למירוץ חשוב שכזה, ובדעות ומחשבות ביחס לנושאים אקטואליים בתחום האתלטיקה הקלה.

ד”ר וישניצר, מומחה לרפואה פנימית, משמש כרופא במכון הריאות  בבית החולים קפלן, רץ מצליח בעבר (שהתמחה בריצות בינוניות, בעל שיאים אישיים של 1:51.9 ל – 800מ', 3:48.4 ל – 1,500מ') ממשיך לאמן ולקדם בהצלחה רצי מרחקים ברמות הגבוהות, מתוך אהבה ותשוקה גלויה לספורט המיוחד הזה. רפי יתלווה כמאמן אל נבחרת המרתון לאוסאקה, הכוללת מלבד חניכו אסף בימרו, גם את שיאן ישראל איילה סטאין, זבדיה וודג’ ואת שיאנית ישראל נילי אברמסקי.  כל הארבעה הם רצים ותיקים ויציבים, שידעו בעבר להתעלות באירועים מסוג זה והציבו סטנדרטים גבוהים ומכובדים מאוד בריצת המרתון.

בהזדמנות הזו, מועדון ארוחת הבוקר מחבק את ארבעת הרצים הנפלאים הללו, מאחל להם הצלחה מקסימלית ומבטיח לעקוב ולהחזיק אצבעות מרחוק, בשעה שבה יתמודדו מול טובי הרצים בעולם.

ידענו מראש שמרפי וישניצר ומאסף בימרו לא נקבל הצהרות דרמטיות לקראת ולפני תחרות. מי שמכיר את שני האנשים הללו יודע שהם לא מזן הדברנים.  אבל לקראת אליפות העולם, מצאנו הזדמנות מצוינת לבקש מרפי לסייע לנו בהסברים ובקצת פרספקטיבה מקצועית. (עדכון 2015: הדברים משקפים תפיסת עולם, ולכן רלוונטיים הרבה מעבר להקשר של התחרות הספציפית).

להלן הראיון עם רפי:

מועדון ארוחת הבוקר (מא”ה):   אתה מלווה רצי מרתון ישראלים בכירים לאליפויות עולם כבר שנים רבות.  מה לדעתך מייחד תחרויות מהסוג הזה, בהשוואה למרתונים “רגילים” כמו  ברלין, פריס או לונדון?  איזה אתגרים מיוחדים צפויים לרצים?

רפי: 

למרתון אליפות עולם צבע משלו, אוירה של אליפות, אוירה שלעתים סוחפת את הרצים עמה. מרתון אליפות העולם באוסקה ייערך  בתנאי אקלים לא קלים: טמפרטורה יומית ממוצעת בצהרי היום  באוגוסט, 33 מעלות, לחות בין 60% ל 80%, טמפרטורה ממוצעת בלילה 25 מעלות, הזינוק למרתונים גברים ונשים ב 0700 , אפשר להניח שיהיה חם, לח, וכנראה שהטמפרטורה תעלה במהלך הריצה.

רצוי להתאים את קצב הריצה לתנאי האקלים:  לרוץ לאט יותר מהקצב האפשרי בתנאי אקלים נוחים, לזכור שמי שיגיע “חי” למחצית המרתון, עשוי להימצא בתנופה  במחצית השנייה של המרתון ולעבור רצים שיחלו מהר מידי  בהשוואה לתנאים .

מא”ה:  האם ההכנה של אסף למרתון מסוג זה שונה מן ההכנה למרתון רגיל?  האם לרץ שמתאמן בקיץ הישראלי, דרושה למשל הכנה מיוחדת למרוץ שצפוי להתקיים בתנאי חום?

רפי:  ההכנה של אסף למרתון זה לא שונה במהותה מהכנות למרתונים אחרים שנערכו בעיצומו של קיץ או בשלהי הקיץ. בארץ במישור החוף חם ולא אחת הביל בקיץ, אסף התאמן בארץ בתנאים דומים לתנאים שיהיו באוסקה. האם רץ שמתאמן בתנאים כאלו מוכן טוב יותר? אולי, שכן לצד האיקלום הטוב עלולה להיווצר שחיקה ביכולת בשל ההשפעה המתמשכת של עומס החום, ייתכן ורצים המתאמנים בתנאי אקלים נוחים לאורך זמן, ועוברים איקלום קצר יחסית של שבוע עשרה ימים מגיעים טריים יותר לתחרות.

מא”ה:  האם מתוכננת טקטיקה קבוצתית של הרצים הישראלים, או שאין חיה כזו?

רפי:  כאשר נהיה באוסקה הרצים יתאמנו בשעות הבוקר בהן יתקיים המרתון, ילמדו  מהם תנאי האקלים בשעות הבוקר, ויחליטו על קצב ריצה רצוי.

מא”ה:  כיצד נערכים אל מול העובדה שמדובר בתחרות המתקיימת ביפן (ג’ט לאג, טיסה ארוכה, אוכל)? מה מתוכנן מבחינתכם בשבועות של השהיה שם לפני התחרות?

assaf95

רפי:  באשר לג’ט לאג: נגיע שבוע לפני המרתון, רצינו להגיע יומיים שלושה מוקדם יותר, הדבר לא התאפשר מטעמי תקציב. מניח ששבוע יספיק להתאוששות מהג’ט לאג. באליפויות עולם יש תפריטי אוכל שונים כך שאפשר לבחור תפריט מזון מוכר.

מא”ה:  ספר קצת על החוויה של השתתפות באליפות העולם, השהיה שם, הקרבה אל גדולי הרצים בעולם.  איזו השפעה יש לחוויה כזו על הרצים המובילים שלנו?

רפי:  באליפות עולם בגטבורג 95, התחברנו לרצים מאתיופיה, בראשם גברה סילסי, למאמנם מצקל, הכל היה טוב עד שאסף הורד ממסלול המרתון על ידי אנשי צוות רפואי לאחר שבק”מ ה-32 החל לרוץ בניגוד לכיוון הריצה בשל מכת חום, (המרתון התקיים תחת חום של 36 מעלות) אני נמצאתי במקום מסוים לאורך המסלול , כאשר אסף בושש להגיע התחלתי להרהר בצרות שאולי נחתו עליו, חשש שהלך והתגבר עם חלוף הזמן, עד שהחלטתי ללכת לאזור הרפואי שם מצאתי את אסף מטופל. לסיכום, רצים גדולים יותר או פחות, אם מצליחים אז טוב , ואם כושלים אז אין עניין רב בכל הקשור לאליפות.

במרתון אליפות עולם באדמונטון 2001, מרתון שהוזנק בטקס הפתיחה לעיני 60.000 צופים, הסתיים לקראת סיום טקס הפתיחה, נערך בחום של 29 מעלות, כשרוח דומה לרוח מזרחית אצלינו מכה ברצים, אסף סיים במקום ה 20, ההרגשה שלי ושלו ושל הנבחרת על ספורטאיה ומלוויה היתה מצוינת: אסף היה הישראלי הראשון שנכנס למעגל התחרות, לא היו ציפיות להישג משמעותי, הושג הישג משמעותי, הישגו היווה פתיחה טובה לאליפות.

במרתון אליפות עולם פאריז 2003 בתנאי אקלים טובים אסף סיים במקום ה 27 בזמן 2:14:52 ש שיא ישראלי, הרגשה טובה כמו ירד הר מהגב שלו ושלי.

במרתון אליפות עולם הלסינקי 2005 אסף רץ גרוע, ההרגשה שלי לפחות בהתאם: זיפתית מין ריקנות בגוף, כלום.

אם מצליחים ההרגשה טובה, נכשלים, הרגשה גרועה כמו הדלק בגוף שאוזל – טעם חמצמץ בפה, מנסים לשמור על פסון, אבל בפנים זיפת, הרגשה חלולה.

מא”ה:  בכירי הרצים שלנו במרתון – סטאין, בימרו, נילי וודג’ – כבר שולטים בכיפה לא מעט שנים.  האם מסתמן לדעתך דור המשך שיוכל ללכת בעקבותיהם?

רפי:  יש מספר רצים צעירים יותר שיוכלו לרוץ טוב אם יתאמנו כראוי למרתון, בד”כ תהליך ההבשלה למרתון ארוך, מלווה בעליות וירידות, מי שיצליח להתגבר על הכישלונות (שכנראה יהיו במהלך הדרך)  ייראה גם הישגים.

מא”ה:  נדמה שישנו “חלל” של ממש בקטגורית הרצים שבין 2:20 ל – 2:30.  ישנם הרבה פחות רצים ברמה הזו מאשר בעבר.  מהו לדעתך ההסבר לכך, ומה המפתח לשינוי?

רפי:  דומה שרצים ומאמנים חוששים מהמרחק, חוששים שמי שעובר למרתון מאבד יכולתו במרחקים קצרים יותר. אפשר להשתמש בטבריה כהליך מכין בונה סיבולת, ובהמשך השנה לחזור לריצות המסלול ולהבשיל אט אט למרתון במהלך של מספר שנים, המרתון יכול להוסיף לסיבולת, המהירות מריצות המסלול יכולה להוסיף למרתון.  יובל רחמילביץ רץ בטבריה  1992 2:23:44 ש ובקיץ של אותה שנה ניצח באליפות ישראל ל 1500 מ קבע 3.47.3 שיפור של 3 שניות לשיאו הקודם.

דב קרמר קבע במרתון הראשון שלו ב 1991 2:20:50 ש בקיץ 1992 קבע ב 1500 מ 3:47.5 ש, (באותה עת לא התאמן באינטנסיביות ובנפחי אימונים כבעבר עקב עבודה, מניח שאם היה מתאמן כבעבר היה רץ מהר יותר 1500 מ’ חרף ההשתתפות במרתון).

מא”ה:  מה אתה צופה במירוץ הכללי במרתון האולימפי, מבחינת התחרות על המדליות?

רפי:  “כי לא נביא אנוכי ולא בן נביא כי אם בולס שיקמים מאחורי הצאן” קשה לחזות מה יהיה מי יהיו המנצחים, באוסאקה יהיה חם לח קשה ולכן  הכל פתוח.

מא”ה:  מה הסיכוי לדעתך שנראה באליפות הזו שבירה מסוימת של ההגמוניה המזרח אפריקאית במרחקים הארוכים?  מה דעתך למשל על ההצלחה היחסית בתקופה האחרונה של קרייג מוטראם (האוסטרלי) ואלן ווב (האמריקאי)?  האם מסתמן לדעתך שינוי מסוים במגמה הברורה של עשרים השנים האחרונות?

רפי: כנראה שלא נראה שבירת ההגמוניה של רצי מזרח אפריקה.  ישנם מתי מעט רצים “לבנים” טובים מול המון גדול ועצום של רצים טובים ממזרח אפריקה. יתכן ויהיו רצים “לבנים” בין המנצחים בריצות ארוכות אך הם יהיו במיעוט.

מא”ה:  בתור מאמן אתלטיקה מנוסה מצד אחד ואיש מדע וחוקר מצד שני, האם ניתן לדעתך לגשר על הפערים העצומים בין הזמנים שהפכו לשיגרתיים בריצות הארוכות ברמה העולמית (פחות מ – 27 דקות ל – 10,000, פחות מ – 13 דקות ל – 5,000, פחות מ – 2:08 למרתון) לבין רובם של הרצים בעולם המערבי?

רפי:  אני מניח שהיכולת הגבוהה של רצי מזרח אפריקה מולדת בעיקרה ולכן יהיה קשה לרצים “אירופאיים” לסגור פערים.

מא”ה:  את הפיאסקו של הטור דה פראנס כולנו ראינו, מבחינת חשיפת השימוש הנפוץ בחומרים אסורים.  האם להערכתך המצב בענף האתלטיקה בקרב  רצי העילית בעולם דומה?  האם רמת הבדיקה מספקת?

רפי:  ברור שמרמים באתלטיקה שנים.  בחלק מהמערכות (איגודי אתלטיקה, ואיגודים אחרים) חובשים שני כובעים: איגודי א”ק ואיגודים אחרים, ממנים ספורטאים וגם בודקים אותם: האינטרס של האיגודים הוא בראש ובראשונה שהספורטאים לא ייתפסו, ולא שימוגר או יצומצם מאד השימוש בתרופות משפרות יכולת, יש איגודים הבודקים ספורטאיהם לפני תחרויות גדולות כדי שחלילה וחס לא ייתפסו.

המין האנושי לא השתבח בשנה האחרונה , רצים לא מעטים רצים 100 מ בפחות מ 10 ש’ או 200 מ בפחות מ 20 ש’, הם נראים כמו  מתאמני בניית גוף, בעבר הרחוק לא יצאו לרצי הספרינט שרירים ממש מהעורף , מניח: תרומת תרופות אנבוליות.

רצי מרחקים נוטלים גם תרופות אנבוליות וגם תרופות המגדילות את נפח הדם, או שמשתמשים בדרכים אחרות להוספת דם: ערויי דם מוקפא משל עצמם ערויי דם טרי ממלווי נבחרות.ייתכן שישנם ספורטאי סיבולת המזריקים לעצמם תחליפי דם סינטטיים הנושאים עימם כמות גדולה  של חמצן מהריאות לשרירים, וזאת במקום להשתמש באריתרופוייטין אותו ניתן לגלות, או לקבל ערויי דם ממלווים בנבחרת, ניתן לגלות מי קיבל ערוי דם מחברים. תרופות אותן לא ניתן לגלות בבדיקות השונות, הספורטאים עוברים מתרופות משפרות יכולת אותן ניתן לגלות לתרופות אותן לא ניתן לגלות.

רק לאחרונה הושעתה יולנדה צ’פלק הסלובנית אלופת עולם אולמות 800 מ 2007 בשל אריתרופוייטין, רץ מרוקני 1500 מ 3:30 ד ניתפס ממש לאחרונה, פורטוגלי שהיה שני באליפות אירופה שדה סוף 2006 הושעה בשל שימוש בארטרופוייטין. אני מניח שאים יחפשו ואם יבדקו בהתמדה ייתפסו עוד ועוד רצים מהמובילים בעולם.

באשר לארץ יש להעביר אחריות לבדיקות סמים בספורט לגוף חיצוני שאינו קשור לאף איגוד, הגוף הזה יקבע מדיניות בדיקות, יקבל תקציב ממשרד הספורט יבדוק ספורטאים בבדיקות פתע ללא שום הודעות מוקדמות.

בעתיד הספונסרים של הענף ימאסו ברמאות, יתרמו פחות, הקהל ידיר רגליו ממופעי הראווה של רמאי האתלטיקה, ואז המאבק בנגע התרופות משפרות יכולת יגבר משמעותית.

אני איבדתי חלק מההתלהבות הפנימית שליוותה אותי במעקב אחר תחרויות גדולות ורצים גדולים בעבר  שכן היום אי אפשר לדעת בביטחון מי ספורטאי טוב שאינו מרמה ומי רמאי מצליח.

מא”ה:  מהן שלוש העצות החשובות שיותר שהיית נותן לרץ חובב שרוצה להפיק מעצמו את המקסימום, באימונים לקראת מרתון ברלין או טבריה, למשל?

רפי:  התמדה, הדרגתיות בהגדלת נפחי אימונים וקיצבי אימונים, התאוששות מספקת בין האימונים הקשים.

badia

(רצים רבים מהמועדון התאמנו תחת הדרכתו של רפי: בדיע (בתמונה), אביחי, יוחאי, נחשון, ניר אילן, ועוד).

מא”ה:  מתי להערכתך נראה את שבירת השיא הישראלי של יובל וישניצר אחיך ב –5,000 מטר?  (תן לנו מידע פנים, השיא רשום בטאבו?)

רפי:  איתי מגידי השנה? בשנה הבאה? אולי מישהו אחר בעוד שנתיים שלוש? לא יודע, אבל השיא יישבר מתי שהוא . יובל יברך את שובר שיאו כאשר זה יקרה, מניח שיובל לא מצטער מאד שבינתיים זה לא קרה, הוא התאמן קשה כדי לקבוע שיא זה.

מא”ה:  תודה רבה על השקעת הזמן ועל התשובות מאירות העיניים.  אין ספק שהחכמנו.  אנא מסור בשמנו איחולי הצלחה לכל חברי הנבחרת הישראלית.  אנחנו נמתין בצפייה דרוכה לבשורות הטובות מיפן.

רפי וישניצר (במרכז) עם הרצים שלו בסיום מרתון ברלין 2003:  מיכה ("הסוס") לנג, אסף גלזר, נחשון שוחט, בני זר, אתי זר, אור ממו, אברהם היילה מלקוט.

תמונה עדכנית של רצי "ביחד נוכל", אוגוסט 2015, בשילר.

אתר הקבוצה של רפי – "ביחד נוכל"

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>