xcvbxc
Hamilton

אם אלכסנדר המילטון היה חי היום, הוא היה נחשב לפוליטיקאי תחמן, מהסוג הציני שלא בוחל בשום תכסיס או תעלול.  בעצם, גם בסוף המאה ה – 18 הוא נחשב לכזה, כשלא היסס לקשור קשרים נגד מנהיגי מפלגתו, להאמין שהוא ורק הוא יודע הכל ולהפגין אליטיזם כלפי כל מי שסובב אותו.  ההבדל הוא שהמילטון חי בתקופה של עשייה היסטורית, שבה הפגמים באופי לא האפילו על הגאונות, והיכולת של אדם עם חזון להשפיע היתה חסרת גבולות.  מעטים, אם בכלל, השפיעו כמוהו על יצירת המציאות הפוליטית-שלטונית-כלכלית האמריקאית, ועל האתוס שמניע אותה.

הנה לכם תמצית 49 שנות חייו של אלכסנדר המילטון, האיש שתמונתו מתנוססת על שטר העשרה דולר:  נולד מחוץ לנישואין (עובדה שהמשיכה לרדוף אותו עד מותו) בשנת 1755, או אולי בכלל 1757, באי בקריביים; תלמיד חרוץ וצמא ידע, תחת הוגה הדעות ליווינגסטון; קצין בכיר בצבא ארה”ב, שהיה בין השאר מזכירו האישי של הגנרל ג’ורג’ וושינגטון אך תמיד חיפש הזדמנויות לפיקוד עצמאי; שר האוצר הראשון של ארה”ב ומי ש”המציא” את תורת הכלכלה האמריקאית, הקים את הבנק האמריקאי המרכזי וחזה לפני כולם את המהפכה התעשייתית, מי שהמהלכים והיוזמות הדרמטיים שלו, בחקיקה וביצירת תשתיות, ניכרים במבנה הכלכלי האמריקאי עד היום (נקודת ההתחלה, אם תאמינו, היתה באסופת מושבות חנוקות מחובות);  המדינאי והכותב המשפיע ביותר על כינונה ואישרורה של חוקת ארה”ב (הכותב העיקרי של קובץ המאמרים The Federalist Papers- מן המסמכים ההיסטוריים המשמעותיים ביותר);  אחד מהוגי הדעות המשפיעים והמצוטטים ביותר, עד היום, בתחום הפרשנות של עקרונות חוקתיים, בתחום מדעי המדינה ובתחומים מגוונים של ממשל ומשפט;  אחד המנהיגים הראשונים להשמיע קול ברור כנגד העבדות;  בעל זכויות יוצרים גם בתורת המדינה והממשל העקרונית, גם בכינונה המעשי של השיטה האמריקאית, וגם ביישום הרפש הפוליטי הזול ביותר.   רשימה סלקטיבית במיוחד.

אה כן, ויש דבר נוסף –  כרטיס הכניסה הסופי לרשימת יקירי מועדון ארוחת הבוקר – ההפסד הקטלני בדו-קרב יריות לאהרון בר (Burr), מי שהיה סגן נשיא ארה”ב, על גדות נהר ההאדסן ב – 1804, כשספג פגיעה קשה בצד בטנו, וגסס למוות בייסורים איטיים משך 24 שעות.

התמונה מזויפת.

אף אחד לא נכח במקום חוץ משני הפוליטיקאים המתקוטטים ומזכיריהם האישיים.  אבל בימים ההם, קטטה היתה קטטה.  דו קרב היה דו קרב.  שר אוצר ואגדה מהלכת חוטף כדור בבטן בגלל שלא שמר על הפה.  טרגדיה של ניגודים וטעויות פטאליות שאפילו סופוקלס לא היה מצליח להגות.

אהרון בר היה יריב מר.  זו היתה סיבה מספקת עבור המילטון להכריע את הבחירות לנשיאות לרעתו של בור, ולטובתו של יריב מר אחר, תומס ג’פרסון.  בור שימש כסגן הנשיא ולאחר מכן התמודד על מישרת מושל ניו יורק.  גם שם המילטון עשה הכל כדי לסכל את ניצחונו, והצליח.  התבטאות שגרתית של המילטון הביאה אדם ששמע אותו לתאר “דעה מתועבת” שהשמיע המילטון לגבי בור, והתגובה היתה הזמנה לדו-קרב, שהמילטון, האיש עם הטראש טוק המסוגנן והרהוט ביותר בתולדות האנושות, עשה כל שיכל כדי להימנע ממנו, ללא הצלחה.

לאשתו כתב מכתב פרידה, ערב המפגש:

“If it had been possible for me to have avoided the interview, my love for you and my precious children would have been alone a decisive motive. But it was not possible, without sacrifices which would have rendered me unworthy of your esteem. …Adieu best of wives and best of Women.”

יריה אחת של בור, יריה אחת של המילטון…  לא קרובה אפילו.  ישנה סברה שהמילטון החטיא בכוונה (כפי שהודיע שיעשה במכתב שכתב ערב קודם לכן).

אהרון בור הפך להערת שוליים בהיסטוריה האמריקאית.  הרלוונטיות שלו מצויה רק בשאלת הטריוויה הנפוצה:   Who shot Alexander Hamilton.

המילטון היה, בצדק, לחלק מההיסטוריה עצמה.

אז מה הוא היה אלכנסדר המילטון?  ווינר או לוזר?  גאון או מטומטם קולוסאלי?  רב פעלים, הישגים ומעללים או קושר מזימות מהסוג השפל?  מדינאי דגול או פוליטיקאי קטנוני?  מנהיג נדיר בסגולותיו או רגשן מתנשא וגאוותן חסר תקנה?  איש ערכים, כותב בחסד, או ציניקן?  פאר האומה ויוצר המורשת או אתנחתא קומית?  דמות נערצת או שוטה?

אפשר גם וגם?

לכאן או לכאן, שחור או לבן, הוא היה אולטימטיבי.

הוא היה גדול מהחיים.

הוא היה אמיתי.

הוא נלחם על  כל עקרון שבו האמין.

והוא מת מוות שטותי, אבל בלתי נמנע לפי סולם הערכים שלו.

203 שנים לאחר מותו, השם אלכסנדר המילטון הוא סמל, והדיוקן שלו קונה די.וי.די בדיוטי פרי בכל רחבי העולם.  הוא הותיר חותם היסטורי כאחד האבות הרוחניים הדומיננטיים של הפרוייקט היומרני והמצליח בהיסטוריה של העולם המודרני:  ארצות הברית של אמריקה.

זהו האיש שעליו אמר הנשיא קלווין קולידג’:

When America ceases to remember his greatness, America will no longer be great

 אם זה לא מצדיק מקום ברשימת יקירי המועדון אז מה כן?

המילטון על הכסף

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>