xcvbxc

איליה בר זאב

פרק שני

מה מספרים המספרים ?

הניקוד הבינלאומי מודגש באדום. ע”פ טבלת הניקוד הבינלאומית החדשה – 2011

נילי אברמסקי

נשים שירדו מ-2:50 ש’ במרתון בארץ

שם מרתון חצי מרתון 10000 מ’ 5000 מ’ 3000מ’ 1500  מ’ 800 מ’
1 ניליאברמסקי 2,36,36ש’1069 1.13.591052 33.19.851070 16.09.881031 9.19.881040 4.25.221011 2.13.96919
2 זהבהשמואלי 2.40.291032 1.17.01983 34.44.87998 16.37.7981 9.24.41025 4.22.11034 2.10.18979
3 מזל שלום 2.45.50982 1.18.04960 36.13.68924 17.11.2923 9.34.46993 4.33.56951 2.16.6877
4 אלהקרימוס 2.46.47973 1.18.12957 34.52.05991 17.06.29931 9.54.15931 4.40.19904
5 סבטלנה בחמנד 2.47.36966 1.16.39991 35.50.66945 17.03.91935 9.47.75951 4.39.28910 2.18.05855
6 ארנה בלאו 2.48.39956 1.20.44902 35.43.47951 17.42.00870 9.53.9932 4.45.10870
7 אתי איינר 2.49.01953 1.18.01961 36.09.40930 16.59.27943 4.46.72859

נילי – 15 ק’ – 52:30  (1032)

2000 מ’ – 6:08.62 (984)

זהבה – 20 ק’ – 1:09 (1032)

אתי – 10 ק’ כביש באליפות העולם בחצי מרתון – 35:40 (953)

היילה סטאין

בהשוואה למאגר התוצאות של הרצים מהדרג המוביל בעולם במרתון חסרים לישראלים תוצאות מריצות של 30 – 25 ק”מ שאינם קצב המרתון אלא מרחקי תחרות בפני עצמם וקצב הריצה בהם מהיר. כמו כן חסרות תוצאות איכותיות ב-15 ק”מ שזה מרחק עדיף לרצי מרתון ולחצי המרחק – שיחשב “קצר” מעודף מירוצים של 10 ק”מ. במרחקים מעל חצי המרתון אין מספיק תחרויות ברמה בינלאומית אך הם מרחקי הכנה מעולים.

לרוב הרצים בארץ- גברים ונשים יש מעט התנסות בחצי המרתון בתחום הבינלאומי האמיתי. עם כל הכבוד למירוצי עין גדי, בית שאן, ת”א וירושלים לא מכאן יושגו איכויות ברמה בינלאומית שתקדם את הרצים והרצות.

נילי אברמסקי השיגה את שיאה באליפות עולם לחצי המרחק בבריסל 2002.דב קרמר במילנו, זבדיה וודג’ בביג’ין וכן אחרים. אמנם טסמה מוגס קבע תוצאה של 1.03.20 בבית שאן אך את המרחק האמיתי קבעו המארגנים שלא הכינו היטב את המסלול ולא בפעם הראשונה. בכשרון שלו הוא מסוגל לרוץ מהר יותר אם יתאמן לכך ויתחרה במרחקים מגוונים עוד לפני שיכפו עליו את חוויות המרתון. תוצאה של 1.02 ש’ או 1.01ש’ בעתיד הלא רחוק (בחצי) ושיפור במרחקים ל – 10000 מ’ (מעל ומתחת) יתכן ונקבל רץ של 2.10 ש’.

כאשר מנתחים את הניקוד של תוצאות המרתון מול הממוצע (ניקוד) של מקבץ מרחקי ריצה קצרים יותר מסתבר – אצל הגברים הישראלים – דב קרמר היה הכי קרוב לאיזון חיובי בין מרחקי ריצה שבין 3000מ’ ועד חצי מרתון. קרמר בחר שלא להשקיע במקצוענות שמחייבת התמסרות מלאה עם תמורה מפוקפקת ואם היה בוחר בכך היו לו כל הנתונים להצטרף לקבוצת הרצים בעולם המסוגלת לרדת מ- 2.10 ש’.

היילה סטאין החמיץ את מימוש כשרונו לרדת מ-2.10ש’ בגלל אילתורים (בחייו ובגילו) שאינם קשורים לפעילות ספורטיבית. לכאורה, כלפי חוץ ופנים, היו מי שחשבו שהוא מקפיד על שידרוגו כרץ ברמה בינלאומית כמקצוען אמיתי אך לדעתי לא נהג כך.הוא ויתר על מימוש כשרונו להתקדם לאיזור השעה בחצי המרחק, לרדת ב- 15 ק”מ מתחת 43 ד’ וב-10000 לתחום 28 (נמוך) או אפילו 27.30.שיקוליו היו מוזרים וכשרונו היה רב מאד.

לשם טוב סבג ויאיר קרני היו נתונים שאם היו מפתחים אותם בעקביות בשנים שפעלו היו יכולים לשדרג את התוצאות הרשומות כיום לזכותם.

שלמה אזולאי נעלם בגיל צעיר ממפת העיסוק המקצועי במרתון ובכלל וחבל. כל האחרים ובעיקר בימרו ווודג’ מיצו את גבול יכולתם באימונים עקשניים לאורך שנת דור. אני מקווה שהמציאות תוכיח כי טעיתי.

אצל הנשים- האיזון הטוב ביותר הוא של נילי אברמסקי ולא במקרה היא מחזיקה בכל שיאי ישראל מ-2000 ועד המרתון וכל מה שביניהם.  למרות נתוני פתיחה בינוניים (ועדיין ללא מרתון) בתהליך האימונים בשנת 1995 הרי במסירות התקדמה לתוצאות הרשומות לזכותה. כמו רבים לפניה, המוטיבציה לקפוץ בדרגה נוספת פגה כנראה. היה אפשר – אך זה מחייב שידרוג משמעותי באימונים וויתור על עניינים חוסמי התפתחות.

זהבה שמואלי היתה כשרון טבעי מאז גיל 12 וחזרה לרוץ ברצינות לאחר נשואים בגיל צעיר ושני ילדים קטנים עוד לפני גיל 20. כשחזרה להתאמן התמודדה בכל מה שמתחייב מסדר אימונים וניהול משפחה מסודרת. לא פשוט. בזמנים ההם התמיכה היתה מינימלית, כמעט אפסית. לו היתה יכולה לשמור על בריאות מלאה גם בשנות ה-90 ורוצה להתאמן ברמה מקצוענית, היתה מסוגלת להתקדם לאיזור 2.30ש’ במרתון ולאיזור 70 ד’ בחצי.

מזל שלום (אחות לזהבה) פחות מוכשרת מאחותה אך בימים שהתאמנה גילתה רצון עז להתקדם ולהשקיע אך גם כן נעלמה מוקדם מחיי הענף בגלל סדרי עדיפות טובים יותר.

אלה קרימוס – תופעה קצרה בחיי הריצה בארץ ולא ברורה. לפעמים איכות מרשימה ולפעמים חוסר יציבות.

סבטלנה בחמנד – עקשנית שעברה ידים רבות ופציעות. קבעה תוצאה טובה למרתון ראשון (2.47.36) אך הועלמה מסדר היום הישראלי על ידי גורמים חזקים יותר.
 
ארנה בלאו – ממשיכה בעקשנות לשרוד בעולם הריצה אך השנים דוהרות קדימה. מה לעשות.
 
אתי איינר–  דוגמא יפה לכך שאסור להזניח את המרחקים הקצרים. בריצתה הראשונה ל-5000 מ’ קבעה 16:59 ד’ והתמקדות של שנים ארוכות רק במרתון עיכבה קצת את התקדמותה.

תודה לנתי רונן על עיצוב הטבלאות
 
לעמית נאמן ודודיק אייגר על השלמת נתונים

קישורים נוספים:

שלבים בהכנה למרתון

המרתון הבינלאומי הראשון בישראל – מרתון טבריה (כנרת) הראשון

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>