פציעות ולקחים

אתם מוזמנים להעלות כל נושא שעולה על דעתכם וקשור למרוץ המטרה של רוב חברי המועדון.
אתם מוזמנים להתאמן ביחד איתנו ולהצטרף לחוויה של אימונים קבוצתיים עם רוח, הנאה והשגיות.
doron2008
הודעות: 613
הצטרף: 01 ינואר 1970 03:00
יצירת קשר:

פציעות ולקחים

הודעהעל ידי doron2008 » 08 דצמבר 2008 18:05

אלה בכלל לא היו פועלים זרים, אלה היו תנינים...(נחשון - הדימוי תפס חזק...)

agroner
הודעות: 1013
הצטרף: 01 ינואר 1970 03:00
מיקום: Israel
יצירת קשר:

פציעות ולקחים

הודעהעל ידי agroner » 08 דצמבר 2008 18:32

שחר, ספר לי מה אתה לוקח, כנראה חומר חזק מאד, זה עובד נגד שינספלינטס?

shohat
הודעות: 5011
הצטרף: 01 ינואר 1970 03:00
יצירת קשר:

פציעות ולקחים

הודעהעל ידי shohat » 08 דצמבר 2008 18:38

פתאום בבת אחת (קצת בעזרת אלדר) ירדה עליי ההכרה שצריך להזעיק לכאן דחוף את יורם.לאסף היו כוונות טובות, אבל התחלנו את עונת התחקירים הרבה מוקדם מדי. חברה', יש עוד 5 שבועות למרתון. המשברים האלה שנדמה שמאיימים על המרתון הם כמעט חלק הכרחי בתהליך. והעולם מלא ברצים שיספרו לכם על השיא האישי המדהים שקבעו למרות שחמישה שבועות לפני חשבו שחרב עליהם עולמם עם פציעה.באופן אישי, זה קרה לי פעמים - פציעת ITBS שלושה שבועות לפני מרתון טבריה הראשון שלי.ופציעה לא ממש מוגדרת שהשביתה אותי לגמרי לשלושה שבועות ולא עזבה אותי לגמרי עד חודשיים אחרי ברלין 2003 (הריצה הטובה והמאושרת בחיי עד היום).בשתי הפעמים עברתי את הטקס של הליכת 4-5 קילומטרים עם ייאוש של הלך המרתון והטבעת המרורים בשקית ראפלס פמילי-פק. בשתי הפעמים רפי המאמן ויורם היו שם כדי לגרום לי להאמין. בשתי הפעמים צרכתי הרבה קרח ועשיתי כל מיני סוגים של קרוס טריינינג שגם אם היו מצלמים אותי הייתי מכחיש. ובשני המקרים היה הפי אנד.אז לכל הפצועים זמנית. ההפי אנד אינו מובטח אבל מוקדם מדי לוותר. לפעמים ניהול המשברים הזה הוא בעצם דרך של הגוף לאלץ אתכם לקחת פסק זמן לרגע.הנה תזכורת לפוסט מה - 19.12.07:http://www.bc-running.com/tips/tip14.htm

סמל אישי של המשתמש
יורם
הודעות: 1906
הצטרף: 01 ינואר 1970 03:00
יצירת קשר:

פציעות ולקחים

הודעהעל ידי יורם » 08 דצמבר 2008 18:55

אני כאן כל הזמן אבל אין לי כל כך מה להוסיף. בגדול, אני מסכים עם נחשון (עם הפוסט שבתחילת השרשור). בהמון מקרים, אי אפשר להחפז (ולא להחפז) בהסקת מסקנות. נכון שיש מהלכים שניתן לבצע על מנת להוריד את הסיכוי לפציעה אבל בהרבה מקרים הדברים לא עוזרים. אני חושב שגם במקרה של אביב וגם במקרה של גרונר לא היו סימנים מקדימים (לא יודע מה היה לאורי), הייתה זהירות ובכל זאת קרה מה שקרה. זה חלק מהעניין. לגבי השאלה האם לותר או לא ובאיזה שלב, זה עניין אישי. אני בד"כ די אופטימי עד לרגע האחרון (בדיוק כמו רפי וישניצר שהוא מחזיק בשיאי האופטימיות) אבל יש נקודת אל חזור. איבוד של שבוע אימונים או שניים לא אמור להשפיע יותר מדי בתנאי שלא קרובים מדי לתחרות.ואם כבר דוגמאות, אז גם אני רצתי את שיאי במרתון כאשר האימונים לא היו כל כך יציבים - [url="http://www.bc-running.com/tips/tip4.htm"]<font color=blue><u>מרתון טבריה 1995</u></font id=blue>[/url]

foggy1
הודעות: 402
הצטרף: 01 ינואר 1970 03:00
יצירת קשר:

פציעות ולקחים

הודעהעל ידי foggy1 » 09 דצמבר 2008 00:39

מאמר מאתר אנדיורhttp://www.endure.co.il/?categoryId=15057&itemId=59997

Czerniak
הודעות: 90
הצטרף: 01 ינואר 1970 03:00
מיקום: Israel
יצירת קשר:

פציעות ולקחים

הודעהעל ידי Czerniak » 09 דצמבר 2008 21:04

כרגיל מסכים עם שוחט שהצליח להצחיק אותי עם הפאקינג תנינים שלו. ומהלקח האישי שלי - שלושה וחצי שבועות לפני המרתון הראשון (והיחיד) עד כה, נפצעתי - דלקת בגיד אכילס. היה מעורב שם בעיקר טמטום (וכנראה אימונים בתנאי קור קיצוניים שתרמו להתפתחות). למה טמטום? כי לא רק שלא נחתי, אלא גם נתתי סוף שבוע אינטנסיבי של אימונים שבק"מ ה- 25 בריצה הארוכה שבו הרגשתי כאילו מישהו מנסר לי את הגיד. אני חושב שהרמז הכי ברור לזה שלא הייתי צריך בכלל לרוץ בסוף השבוע הזה, היה שכאב לי להכניס את הרגל לנעל. תוסיפו גם את כווית הקור שקיבלתי מזה ששמתי קרח ישירות על המקום (אין שכל, אין דאגות). וקבלו את הלקח שלי - עדיף לנוח. השנה האימונים היו בסימן הזה, אם כואב - לא ממשיכים את הריצה בכוח.המחיר (הפיזי והכספי פשוט גדול מדי) בגדול, אין סיבה שמנוחה של כמה ימים תשבית מרתון שלם, מקסימום מדובר בלהאט קצת את הקצב.


חזור אל “מרתון טבריה”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 3 אורחים