bc-running.com (דף הבית)

יש לכם מזל שאני עסוק היום.

<font color=purple><b>מאיליה:</b></font id=purple>א. העניינים רבותי פשוטים בכל העולם ולפחות ברובו, אין ניגוד עניינים בין עשרות אלפי המשתתפים הנקראים "עמך" או הרצים לעצם האתגר האישי, לבין מספר מצומצם של רצי איכות. אלו גם אלו צובעים את האירוע בצבעים מרשימים לטובת כל המעורבים: העיר המארחת, המשקיעים השונים, אזרחי העיר והתקשורת המכסה את הישגי ה"מצויינים" יחד עם סיפורי ה"עמך" ושאר בני התשחורת. לפני שנים ספורות הייתי יחד עם ז. וודג' ו- א.ארקה במרתון לונדון. ארבעים אלף איש זינקו מאיזור הפארק בסדר מופתי ונתקבלו בכבוד אישי בקו הגמר ולאחריו. כל המוזמנים ואורחי המרתון, ששוכנו במלון מיוחד והוסעו לאיזור זינוק מיוחד, נפרד ומגודר, זכו לתשומת לב מיוחדת וטיפול מעולה. רצי האיכות זוכים לפרסים גבוהים ולעומק המשתתפים וללא נוכוחתם, המירוץ יהיה חסר ויתום. רץ איכות מחוייב ל 2-3 אימונים ביום, מקום לישון ולאכול, לקיים משפחה, לשמור על בריאותו ולהצליח בתחרויות, בקיצור להיות מקצוען - לא לגרד פירורים פה ושם ברחבי ישראל. הביצה והתרנגולת ? כן ! אך עלינו להתחיל לתת בשמחה ולא לבכות שאין... אין ...אין בתקציב של 4 מיליון ש"ח ניתן להקציב % 10 לפרסים הצרה במרתון ת"א היא הדלות המעליבה של הפרסים לאותם שראויים לפרסים כספיים. חוסר איזון בין גברים לנשים ודרישות העלולות לגרום לחלק מהרצים עוד לשלם קנס למארגנים על כך שלא עמדו בדרישות המגוחכות יחסית לתמורה. אם במרתון איסטנבול יכולים לחלק פרסים עד מקום 20 ולתת בונוסים לתוצאות ולהגדיל את הפרסים לרצים מקומיים הרי בת"א נראה שמישהו חושב שהמרתון הבא יהיה בשנת 2109 ועד אז ימותו או החמור, או הפריץ או אני.ב. וחוץ מזה חלושס בקרוב תראה את מה שביקשת משוכלל הרבה יותר.

אשריך איליה!

איך אומרים בירושלמית? כל קצרצר מלמ-איליה-אן!שמתם לב שניסו להפיל אותנו בשיטת הפרד ומשול? אין כאן שני פלגים של רצי עלית אל מול הרצים החובבים המתעמתים ביניהם באינטרסים מנוגדים. ממש לא כך. שמתם לב שבאותן התחרויות בהן אין סך פרסים ראוי, לרב גם אין התייחסות ראויה ונאותה לאחרון הרצים באשר הוא? ואילו בתחרויות הגדולות בעולם בהן משתתפים רצי העלית יחד עם חובבים, ישנו דגש על כיבודו של כל רץ במסלול?

יוחאי חוזר לענינים!

<BLOCKQUOTE id=quote><font size=1 face="Verdana, Arial, Helvetica" id=quote>quote:<hr height=1 noshade id=quote>...תחושתי היא שאנו מצויים בתחילתו (או למעשה בעיצומו) של תהליך בלתי נמנע שקשה מאוד להילחם בו (או אפילו למתן אותו) שבו ענף מירוצי הכביש יזוהה, באופן רחב, פחות עם איליה בר זאב ודסטאו סוונך ויותר עם "ההוא מהשכבה/מהולמס פלייס/ממחלקת ניהול חשבונות" ש"לא היית מאמין עשה מרתון". תהליך שככל שהוא מתעצם קשה לנו לבלוע אותו, לא בגלל שאנו ממעיטים מחשיבות הישג פרטי של אדם זה או אחר, אלא משום שטבועה בנו באופן חזק ובסיסי תפיסת הפרופורציה....התפתחות הריצה למרחקים כתרבות פנאי שפונה לבסיס רחב אמורה בסך הכל לקדם את הענף, בוודאי שלא לפגוע בו. אבל ככל שהענף יתרחב, קבוצת ה - purists שרואים בו בראש וראשונה עיסוק תחרותי שבליבו חתירה למצוינות (שעבורם המושג "איכות" מעורר אסוסיאציה שלא קשורה לחולצה), יוותרו קליקה קטנה הנדחקת אל השוליים, שקולה החלוש לא נשמע, ואם נשמע מעורר בעיקר אנטאגוניזם.יתכן שמשתמעת מדבריי נימה ביקורתית, אבל זה לאו דווקא המסר. נדמה לי שאין טעם לבוא בטענות. זה עניין בסיסי של אינטרסים, של היצע וביקוש, של שינוי בסיסי במבנה הענף. זו ראיה שונה של תכלית קיומם של מירוצים. במעבר ממושגים של איכות ועומק תחרותי למושגים של "הפנינג", משיכת המונים וריצוי תביעותיהם הרבות (שבחלקן פחות ופחות ענייניות). מזה זמן אני טוען שיש הרבה צדדים חיוביים להתפתחות וגדילה של הענף, אבל יש לכך גם מחיר ברור. שינוי מהותי מורגש ויורגש עוד יותר. די לעיין בקריטריון הרלוונטיות של תכנים מקצועיים, תכניות אימונים וכו' - הנושא הקרוב ביותר לליבי. ואולי מה שהיה הוא מה שיהיה: כרצי ארוכות אנחנו מורגלים לחיים בשוליים הסהרורים. כעת נחיה בשוליים הסהרוריים גם בקרב קהילת הרצים. נוצף במתקפת בלוגרים-מרתוניסטים-ראשונים, בפרופילים אישיים מאדירי הישגים אישיים המתעלמים לחלוטין מן הרצים המובילים, ואנשים כמו חלושעס ואלדר יתוייגו כמשביתי שמחות מקצועיים. (סנובים, תרדו מהגג).את כל זה, כמובן, ניתן היה לצפות ממרחקים.<hr height=1 noshade id=quote></BLOCKQUOTE id=quote></font id=quote><font face="Verdana, Arial, Helvetica" size=2 id=quote>נחשון, לפני מספר חודשים כתבתי כאן פוסט סהרורי (ולא סתם בחרתי בתואר הזה, אני בהחלט מזדהה עם השוליים הסהרוריים של עולם המחשבים) שהיה בבחינת "המלצה לספר שהיא רקוויאם לתקופה". יש אנלוגיה חזקה בין התהליך שעובר עולם הריצה לתהליך שעבר עולם המחשבים בחמישים השנה האחרונות - מקבוצה קטנה, מאוד איכותית שראתה בהבנת המחשב ומיצוי יכולותיו יעוד, למיקצוע שרוב רובו טכנוקרטי ויצורי. התוצאה מתאימה כנראה גם לעולם הריצה : "תוצאת הלוואי של תהליך האיסטרומנטיזאציה של המחשב הייתה אובדן שאר הנפש היתר שהיה מנת חלקו של מי שעסק אז בתחום. אותו שאר נפש שהבדיל בין כל מקצוע מעניין אחר לבין מקצוע המחשבים בתור הזהב שלו." ובשני המקרים, היא בלתי נמנעת.

<BLOCKQUOTE id=quote><font size=1 face="Verdana, Arial, Helvetica" id=quote>quote:<hr height=1 noshade id=quote>איך אומרים בירושלמית? כל קצרצר מלמ-איליה-אן!שמתם לב שניסו להפיל אותנו בשיטת הפרד ומשול? אין כאן שני פלגים של רצי עלית אל מול הרצים החובבים המתעמתים ביניהם באינטרסים מנוגדים. ממש לא כך. שמתם לב שבאותן התחרויות בהן אין סך פרסים ראוי, לרב גם אין התייחסות ראויה ונאותה לאחרון הרצים באשר הוא? ואילו בתחרויות הגדולות בעולם בהן משתתפים רצי העלית יחד עם חובבים, ישנו דגש על כיבודו של כל רץ במסלול?<hr height=1 noshade id=quote></BLOCKQUOTE id=quote></font id=quote><font face="Verdana, Arial, Helvetica" size=2 id=quote>אם אני זוכר נכון, אחת הטענות של פירסיג ב"זן ואומנות אחזקת האופנוע" היא שמרכיב בסיסי באיכות זה איכפתיות.

<BLOCKQUOTE id=quote><font size=1 face="Verdana, Arial, Helvetica" id=quote>quote:<hr height=1 noshade id=quote>נחשון, לפני מספר חודשים כתבתי כאן פוסט סהרורי (ולא סתם בחרתי בתואר הזה, אני בהחלט מזדהה עם השוליים הסהרוריים של עולם המחשבים) שהיה בבחינת "המלצה לספר שהיא רקוויאם לתקופה". יש אנלוגיה חזקה בין התהליך שעובר עולם הריצה לתהליך שעבר עולם המחשבים בחמישים השנה האחרונות - מקבוצה קטנה, מאוד איכותית שראתה בהבנת המחשב ומיצוי יכולותיו יעוד, למיקצוע שרוב רובו טכנוקרטי ויצורי. התוצאה מתאימה כנראה גם לעולם הריצה : "תוצאת הלוואי של תהליך האיסטרומנטיזאציה של המחשב הייתה אובדן שאר הנפש היתר שהיה מנת חלקו של מי שעסק אז בתחום. אותו שאר נפש שהבדיל בין כל מקצוע מעניין אחר לבין מקצוע המחשבים בתור הזהב שלו." ובשני המקרים, היא בלתי נמנעת.<hr height=1 noshade id=quote></BLOCKQUOTE id=quote></font id=quote><font face="Verdana, Arial, Helvetica" size=2 id=quote>נכון. וזה רק חלק משינוי תרבותי רחב יותר.הנה משהו קשור:http://www.bc-running.com/topic.asp?TOPIC_ID=1050&FORUM_ID=14&CAT_ID=1&Topic_Title=%F2%E9%E3%EF+%FA%F8%E1%E5%FA+%E4%E8%E9%F4%F9%F2%F9%F8%E4&Forum_Title=%22%F2%E5%F3+%E8%E5%F4%E9%F7%22+%2D+%F2%E5%F3+%E5%E0%EC+%FA%E7%E6%E5%F8ולמי שלא מבין איך זה קשור, אז שיקרא שוב, והפעם באיכפתיות.

האם לאור פערי הרמות לעומת העולם, במרחקים הארוכים יותר 5000,10000 ומרתון. לא עדיף כי האתלטים יתמקדו במרחקים הקצרים יותר או במקצועות פחות פופלריים כמו 3000 משוכות?מאמריך מאירי עיניים, תודה לך על השיתוף.

חנן עדיף שיתמקדו במה שהם אוהבים לעשותקידוש המדליה והנכונות לחפש ענפי ספורט איזוטריים כדי לזכות באחת היא בעיני ...איך לומר בעדינות... לא חכמה

ה-3000 מכשולים הוא אולי לא פופולארי, אבל התוצאות בו הן ברמה גבוהה מאוד, ענף שנשלט לחלוטין ע"י הקנייתים ואפילו לאתיופים אין בו דריסת רגל. כדי להגיע לתוצאות טובות בו צריך להיות ברמה גבוהה בכל קשת המקצועות שאיליה הזכיר.

דווקא בארה"ב ישנו טרנד של מעבר רצים למכשולים. כריס סולינסקי ושרה הול הם השמות הבולטים (השמועות מספרות גם על קרייג מוטראם). האלמנט הטכני של המקצוע הזה עשוי לאזן את הפער בין מזרח האפריקאים לשאר העולם - מה שכרגע לא ממש קורה. כנראה שריצה מגיל 0 בעמק הריפט בשטח יותר טובה מכל אימון ספציפי...

מאד מעניין, לא יכולתי שלא לחשוב על אביחי.אגב אזכורו של המלך גברסלאסי בספר של טים נוקס (the lore of running) שכמובן שאין לי אבל הצצתי בו פעם בתודה לחגי, זכור לי שהוא ערך השוואה בין רצי עלית שונים כשהתכונה הבולטת של גברסלאסי אינה רק הוורסאטיליות הרבה שלו, אלא שעקומת Fatigue מרשימה הרבה יותר לעומת אחרים. כלומר, מרשימה בכך שעקומת ההשוואה אצלו בין מהירות ממוצעת של הריצה בשיא אישי בציר אחד, על פני מרחקי ריצה שונים בציר אחר - היא בשיפוע ירידה קטן יותר. אני מניח שבמודל המתקדם בקלה גם נראה את אותה התופעה, אבל זה לא בטוח כמובן. אם למישהו יש את הספר אולי הוא יוכל להביא את הדברים בצורה יותר מדוייקת.

ישנו שירשור שמתגלגל ב"הבה נרוצה" בשאלה כמה קנניסה בקלה מסוגל לרוץ 400. התשובה שרוב הכותבים העלו היא סביב ה50 שניות. להזכירכם, הבחור כבר סגר 10,000 ב50 גבוה כך שבהחלט מדובר במפלצות אירוביות (האם לזה התכוונת יוחאי?).http://www.letsrun.com/forum/flat_read. ... ad=2648042

בתוך כך יש לציין את חיים זרזרי, הרץ היחיד המוכר בעולם, עם עקומת fatigue בעלת שיפוע חיובי.